דף הבית / קבלה לעם / קבלה למתחיל / בוא וגלה שכוח אחד פועל בעולם

בוא וגלה שכוח אחד פועל בעולם

שאלה: מהי הצורה הקיומית הנכונה של האדם?

תשובה: אדם שעובר בתפיסתו מתפיסה אישית אינדיבידואלית, פרוטקציוניסטית, לתפיסה אינטגרלית שבה הוא נכלל עם כולם, מחובר עם האחרים, בכך הוא משנה את תפיסת המציאות. הוא מתחיל לראות את המציאות לא דרך הרצון הפרטי שלו, אלא דרך הרצון הכללי של כל האחרים שהוא מתאחד עמם. אם הוא מצליח להיכלל בהם ברצון שלו, הוא מתחיל לקבל עולם אחר.

פתאום תמונת "העולם הזה" משתנה, והוא מתחיל לראות איך העולם הזה מתנהג, מתנהל על ידי כוח אחד. לא הרבה כוחות ולא הרבה גורמים, אלא כוח אחד. במידה שהוא נעשה אחד עם האחרים, הוא רואה שכוח אחד פועל בעולם. איפה הוא רואה? באותו האיחוד שהוא עשה עם האחרים, באותו הרצון שעכשיו מאוחד, באותו הרצון הוא מתחיל לגלות שגם העולם שלנו מתנהל על ידי כוח מאוחד.

שאלה: על ידי איזה כוח האדם משתווה, מתחבר עם העולם שהוא צופה עליו, שזה בעצם הוא?

תשובה: אני לא רוצה לבלבל את האנשים, שהעולם נמצא בתוך האדם, ולכן אנחנו צריכים לדבר רק על תיקון האדם.

שאלה: שהעולם משתקף מתוכו?

תשובה: כן. שבחוץ אין כלום, הכול זה בנו, בתוכנו. ולכן אנחנו צריכים לתקן רק את התפיסה שלנו, רק את התכונה שלנו הפנימית שהיא רצון לקבל. במידה שאנו הופכים את הרצון לקבל לרצון להשפיע, על ידי הפעולה הזאת שבה אני יוצא מעצמי ומשפיע לזולת, על ידי זה אני מתחיל להתייחס לזולת כמו לעצמי. והזולת, במעבר ממצב שבו הוא נמצא מחוץ לי, למצב שהוא נכנס בי, שם בתוכי הוא תופס את המקום שלו ונכלל בי. ובחוץ אין כלום, הוא כבר לא קיים, אני מרגיש אותו כמו בתוכי.

וכך אני מלקט מכל העולם הגדול, בני האדם, הקרובים, הרחוקים, השנואים, הטובים, הרעים כלפיי, לא חשוב, אני מתייחס לכולם באהבה, ובהתאם לזה גם הדומם, הצומח והחי נקלטים אצלי כקיימים בי. ואז תפיסת המציאות שלי הופכת להיות כזאת שאני בעצם מרגיש הכול בתוכי. אין בחוץ שום דבר, הכול בתוכי, בתוך הרצון האחד.

שאלה: מהי נקודת הייחוס שאליה אני צריך לשייך את עצמי, להדביק את עצמי? איפה אני מוצא אותה?

תשובה: זה בעצם אותו המיקוד שאנחנו צריכים כל הזמן לעדן אותו, למקד אותו נכון. אז עד, ככל שאני מקרב אליי כל פרט ופרט במציאות, אבל יש סדר, הדומם, הצומח והחי נכנסים מאליו בתיקון המדבר, כי דרגת המדבר כוללת את כולם, אז אני צריך להתחיל לסדר את היחס שלי עם המדבר כך שאני מתחיל להרגיש אותם כמו את עצמי. זה הכלל "ואהבת לרעך כמוך". ואז בצורה כזאת אני מתחיל לראות את המציאות יותר ויותר מתקבצת, מקובצת ונמצאת בי. ואני בעצם בעל הבית של העולם, אני קובע באיזה מצב העולם הזה נמצא.

מתוך התוכנית "עולמות נפגשים – קבלה ומדע" מס' 10, 19.5.2014

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest