קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בהתאם לחכמת הקבלה, כל ספירה מתחלקת לעשר וכל אחת מהן מתחלקת לעוד עשר, וכן הלאה. אנחנו פועלים בתוך הספירות "חסד", "גבורה", "תפארת", "נצח", "הוד", "יסוד", שמסמלות את ששת ימי השבוע. "מלכות" היא הספירה האחרונה, שבת.
אבל, כשמגיע האור העליון הוא ממלא אותנו בתכונתו, כלומר בשלוש ספירות עליונות נוספות, ב"כתר", "חכמה" ו"בינה". ולכן, אם מחברים את כולם ביחד, אז מקבלים עשר ספירות שהן מערכת שלמה.
האור שמגיע מסיים את העבודה שאנחנו התחלנו בשש הספירות הראשונות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד. הפעולה הזאת כביכול סוגרת את ה"מלכות" וכתוצאה מזה הכלי מתמלא.
מערכת התיקון היא האור העליון שנקרא "תורה", היא מבצעת את כל עבודת ההרכבה של הנשמה הכללית אחרי שאנחנו מספקים לה קודם את היגיעה לחיבור הכללי ועל זה בעיקר מסופר בתורה.
ובהמשך, מסופר שם על התכונות שבעזרתן אנחנו צריכים להתחבר ובאילו תנאים, על סוגי האגו השונים (גם בגובה וגם בביטוי) שמתעורר בנו. כל זה מתואר בצורה מקיפה ביותר כרומן עב כרס, אף על פי שהפעולות עצמן מאוד פשוטות.
בדיוק כך גם המציאות שלנו בנויה מאלקטרונים, פוזיטרונים, ניטרונים שהחיבור ביניהם יוצר תמונה רב ממדית ומורכבת ביותר של העולם שלנו, שהיא בסך הכול אותן עשר הספירות.
לכן, אם העיקרון הזה נעשה ברור, אז אפשר לגשת בקלות לכל חלקי הבריאה ולהבין כיצד הם צריכים לפעול במצב המתוקן, מה הוא מצבם הנוכחי הלא מתוקן וכיצד צריך לסובב את האגו שלהם כדי להתחבר עם יתר החלקים, להעמיד אותם תחת השפעת האור כדי שיעברו את התיקון שלהם.
במשך ששה ימי עבודה הדרגתית בלתי פוסקת אנחנו מתחילים להבין שרק האור יכול לחבר בינינו דווקא לפי סדר מסוים: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד. התכונות הללו אינן קיימות בנו מלכתחילה, מפני שהן נרכשות רק כתוצאה מהחיבור עם הזולת.
יש לי רק את האגו שלי, לך יש את האגו שלך, וכאשר אנחנו מתחילים להתקרב אחד לשני אז בחיבור בינינו מופיעות התכונות הללו. כך גם התכונות האלטרואיסטיות וגם האגואיסטיות משתלבות ביניהן ויוצרות הרגשה של משחק פוליטי מיוחד, ובעיקר זהו משחק פסיכולוגי שדרכו אנחנו לומדים על עצמנו דרך הקשרים בינינו מי ומה אנחנו, לא כל אחד לומד על עצמו, אלא אחד לומד על השני מתוך התכללות הדדית.
קודם נוצרים בינינו בהדרגה "חסד" ו"גבורה", בהמשך יש התכללות הדדית, "תפארת", שבה משתלבות תכונות שונות. כל אחד מתחיל לגלות את עצמו כלפי מישהו אחר. אני יכול לגלות מי אני רק כלפיך ואתה יכול לגלות מי אתה כלפיי. ואותן התכונות ההדדיות שמתגלות בנו נקראות "חסד", "גבורה", "תפארת", "נצח", "הוד", "יסוד". הן נמצאות בגבול בינינו ויוצרות שכבה מבודדת בינינו. האור שמגיע מדביק אותן וכך מחבר אותנו. יחד עם זאת, האגו נשאר בחוץ.
הספירה השביעית אוספת את כל ששת הספירות, מדביקה אותן ובצורה כזאת מתווספות שלוש ספירות עליונות שהן תכונת האור, כלומר מתקבל "פרצוף רוחני" שלם.
לכן, בהתבסס על ששת החלקים של העבודה שלנו, נאמר, שהעולם הזה יהיה קיים ששת אלפים שנה ובתחילת האלף השביעי האור יסיים את כל העבודה.
האלף השביעי, הוא האור שממלא לגמרי את כל הנשמה הענקית ומתחיל להעלות אותה לדרגות הבאות, לאלף השמיני, התשיעי והעשירי. זה כבר גמר התיקון, כי אנחנו כבר מתחילים לעבוד עם שלושת הספירות העליונות: "בינה", "חכמה" ו"כתר". אבל זה קורה רק אחרי התיקון של הנשמה הכללית, כאשר האדם שנשבר לחלקים מתקן את עצמו וניצב במצב המתוקן מול הבורא כאחד שנברא על ידו. וכשהוא כבר מבין ומודע שהוא מסוגל להשיג את הבורא עכשיו ועולה לשלוש הספירות העליונות שהן שלושת התכונות של הבורא, אז הוא משיג אותן.
לכן, נפילתו ושבירתו של האדם היו נחוצות כדי לסיים את סדרת התיקונים במשך ששת אלפים שנה ודרך האלף השביעי להתחיל לעלות לאלף השמיני, התשיעי והעשירי.
העיקר הוא לסיים את כל התמונה ואז אנחנו ניכנס לעולם אחר, למימד שונה ונתחיל לעבוד עימו. והאלף השמיני, התשיעי והעשירי הם מימדים שונים, חדשים לגמרי. אנחנו אפילו לא מודעים לשיאים שקיימים שם, מפני שאנחנו נכנסים למצב שקדם לבריאתנו.
מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 10.10.2013
ידיעות קודמות בנושא:
שבת רוחנית
לקראת האלף השביעי
שיתוף פעולה מועיל
