בדיקה לשנאת בצע

שאלה: מה זאת אהבה לבורא?

תשובתי: אהבה זו הזדמנות למלא כלים של מישהו על ידי הכלים שלי. בעולם שלנו אנחנו אוהבים מפני שזה נותן לנו תענוג – אוכל טעים או אוכל שאני רגיל אליו, אנשים שממלאים אותנו, את הילדים שלי, שאליהם אני קשור מכוח הטבע. אנחנו קוראים לזה "אהבה".

אבל אהבה רוחנית נקראת, לא כשאני ממלא את הכלים שלי על ידי מישהו או משהו, אלא מילוי הכלים של הזולת. זה בדיוק הפוך למה שאנחנו התרגלנו לחשוב שזו אהבה. כי העולם הרוחני הפוך לעולם הגשמי. אם אני דואג לכלים של מישהו ורוצה למלא אותם איך שהוא רוצה, זה נקרא שאני אוהב אותו.

וכל עוד בינינו שורה האהבה והכול טוב, אנחנו כורתים "ברית" עם הבורא כדי לשמור על היחסים האלה, אפילו כשהכול ישתנה בגלל כל מיני סיבות חיצוניות. לא משנה מה יקרה – אני רוצה לשמור בינינו על אותו כוח האהבה והחיבור.

נשאלת השאלה, איך אפשר לעשות את זה אם אני פתאום מגלה שהבורא הוא האשם בכל הצרות שלי? השותף הנאמן והאהוב פתאום מפסיק להסתכל לכיוון שלי וגורם לי לכל מיני בעיות וצרות. הוא בוגד בי בכול, עושה הכול נגדי, והופך לשונא העיקרי שלי. אז איך אני יכול לשמור על היחס הטוב אליו במצבים כאלה?

אבל הדבקות בבורא מסמלת שאני עברתי דרך כל מיני המצבים והגעתי למצב שלא מקבל ממנו כלום חוץ מהרגשת החושך. אבל מעל לכל זה, אני בונה יחסים של אהבה, השפעה, חיבור, על אף כל הצרות והייסורים שהוא גורם לאגו שלי. במקרה כזה, אפשר לקרוא לזה "דבקות".

הכלים שבהם אני משיג דבקות, צריכים להימצא בצמצום והסתר. ומעליהם נמצא ה"מסך והאור חוזר" שלי ונעשית הדבקות בכלים דהשפעה.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 17.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אמונה שמאירה בלילה חשוך
רחוב דו-סיטרי
ברית חברים