דף הבית / חינוך, ילדים / אף לא דקה אחת של ייסורים

אף לא דקה אחת של ייסורים

שאלה: האם כדאי בקורס הבסיסי של הלימוד האינטגרלי לבחון את הנושא של החיים והמוות ופתרונו?

תשובתי: אני חושב שאפשר, מפני שאנחנו מדברים על הרצון של האדם.

צריך לדרג את הרצונות האלה מהרצונות של דרגת ה"דומם", ה"צומח" וה"חי" עד לדרגת "אדם". צריך להסביר שכל רצון גובר על האחרים ולכן מדכא אותם: ככל שהרצון גבוה יותר, כך הוא יותר מוחשי, יותר עוצמתי, שולט על הרצונות הנמוכים.

זה מאוד בעייתי להסביר מייד מה הכוונה "האדם שבי". זה מעל לדרגה הבהמית שלי, מעל לחיים הגשמיים שלי. אם אני מרגיש את עצמי אדם, כשלא חושב על הגוף, אלא חדור על ידי איזה רעיון, אז אני למעשה לא מרגיש את הגוף שלי, אני כאילו מרחף מעל עצמי.

אם אני יורד לדרגה הבהמית, כמו בן אדם רגיל על פני כדור הארץ, אז אני בעיקרון מרגיש אותו. אולם בכל במקרה, בהיותי בגוף הבהמי אני לא מרגיש כאב כשאני גוזר את השיער או הציפורניים, מפני שזאת דרגת "צומח".

ואם אני יורד לדרגת ה"צומח", אז אני בכל זאת לא מרגיש את דרגת ה"דומם", ששם אין לנו עצבים בגוף וכולי.

באופן כזה, אנחנו יכולים לדבר על ההתפתחות מלמטה למעלה ועל ירידת האדם מלמעלה למטה, בכך שמסבירים איך בהדרגה הוא מסתלק מהחיים.

בכוחנו להסביר ולהראות לאדם שאם הוא נמצא דווקא בגוף האינטגרלי-חברתי כזה, שכל הזמן תומך בו, אז אין לו אף לא דקה אחת של ייסורים, לא בחיים ולא בסיומם.

כי כשהאדם מחובר עם האחרים, הוא כל הזמן נעשה בריא יותר דרך מערכת שמלאה בקשר הדדי עם האחרים, ולכן אפילו אם קורה לו משהו אז מתרחש הפיצוי האנרגטי שלו על חשבון האחרים. באופן כזה החברה עובדת כגוף בריא. לדוגמה, אם נכנס לגוף האדם קוץ, אז כל הגוף מתחיל לעבוד נגדו, בכך שדוחף אותו החוצה, בכך שכובש את השטח שבו יש דלקת וכולי. אותו הדבר עם האדם בחברה – החברה מרגישה מייד את כל הבעיות הפנימיות של כל אדם, מספקת לו את האנרגיה הנחוצה, והוא מתרפא.

מתוך שיחה על חינוך אינטגרלי, 22.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
האם אפשר לחיות מבלי לחלות?
תהליך אין סופי
המוות הוא המחיר של התפתחות האגואיזם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest