אתה חייב לתת לעולם הזה

שאלה: באיזה מקרה דאגה לבעיות גשמיות יכולה להוות פעולה רוחנית הטובה ביותר? האם יכול להיות שמקובל בדרך שלו כביכול מעביר את האחריות לכישלונותיו או חוסר המעש לבורא? איך לא להתבלבל כאן, אלו סימנים יש?

תשובתי: הבורא הטיל על האדם חובות, והאדם מעביר את החובות לבורא? זה נשמע טוב, אבל לא נכון. אנחנו קיבלנו את העולם, את התכונות שלנו, את כל מה שיש בנו, כדי לפעול בהדדיות בינינו בצורה נכונה, ובינינו לבין הבורא.

דאגות גשמיות ניתנו לנו כדי לשמור על כל המצבים בעולם שלנו. אף אחד לא מכריח אותך לעבוד 20 שעות ביום בעבודה פרימיטיבית קשה. אתה יכול לעבוד בכל מקום אחר, זה עניינך. אבל חכמת הקבלה אומרת: "אתה חייב לפרנס את עצמך". אין לך זכות לחיות על חשבון אחרים. אפילו אם יש לך הורים עשירים, אתה צריך לעבוד.

אתה יכול לא לקבל כסף או לחלק אותו, אבל לעבוד. עבודה ומשכורת, הם לא אותו הדבר. כל אחד צריך לייצר משהו בעולם הזה ולשכר אין כל קשר לעבודה עצמה. ישנם אנשים, שמקבלים שכר ולא עובדים. ישנם כאלה שמתנדבים ולא מקבלים שכר. אבל אנחנו חייבים לעבוד.

כאשר התחלתי ללמוד אצל רב"ש, היה לי עסק פרטי וסגרתי אותו. אמרתי לרב"ש, שלפי החישובים שלי, אני יכול לא לעבוד ארבע שנים מה שיש לי יספיק לי ולמשפחתי.

אבל הוא ענה: "לא. זה החשבון שלך עם הכסף, אבל החשבון עם הנשמה הוא אחר. אתה רוצה לסגור את העסק שלך, תסגור. אבל בכל מקרה אתה חייב לעבוד לפחות 4-6 שעות ביום". ואני המשכתי לעבוד ארבע שעות ביום, מפני שחוץ מזה העברתי זמן רב איתו. כלומר עליך לתת לעולם הזה אבל לקבל, זה עניינך.

שאלה: איך אפשר להבין שהרצון שלי הוא מעל להכרחיות מינימלית עבורי?

תשובתי: כל אדם צריך בעצמו לקבוע את זה. שלוש שעות ביממה את צריך להיות נוכח בשיעורי בוקר ועוד שעה שעתיים להקדיש ללימוד ערב. 6-8 שעות לעבודה מקצועית. פרט לזה, אתה חייב לספק הכול למשפחה ולאחר מכן תעשה מה שבא לך. כל שאר החשבונות לא שווים. אבל תדע, שלצורך התחלה אתה צריך "לתלוש מעצמך" שלוש שעות ללימוד.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 05.01.2020