דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ארבע בחינות של התפתחות הרצון

ארבע בחינות של התפתחות הרצון

הבחינה הראשונה מתמלאת במלואה באור היוצא מהשורש, ומרגישה שאינה רוצה לקבל, כך נוצרת בחינה שנייה. אחר כך הבחינה השנייה מרגישה שמזה היא לא הפכה להיות דומה לשורש, אפילו שהיא לא מקבלת שום דבר, אבל גם לא משפיעה!

נעשה אפילו גרוע יותר, כי הרי קודם אני הייתי דבוק לבורא בדומה לתינוק, ועשיתי את כל מה שהוא רצה. נהניתי כמה שרציתי, ואפילו שעשיתי את זה למען עצמי, אבל בזה גרמתי הנאה ותענוג לעליון! כעת אני כאילו התבגרתי ולא רוצה לקבל ממנו, אך יוצא שאינני גורם לו הנאה ושׂמחה אפילו כתינוק, כי הרי הוא נהנה מזה שאני מקבל ממנו.

אז מה עשיתי? אני עוד יותר התרחקתי ממנו! (ולכן בחינה שנייה, למרות שאינה מקבלת כלום, נחשבת לרצון חזק יותר מהבחינה הראשונה). אני כאילו מזלזל בו… התינוק הרבה יותר קרוב לאימו מאשר ילד גדול שמרגיש את עצמו עצמאי, הוא אינו רוצה לקבל ממנה שום דבר.

אז הבחינה השנייה, הבינה, מחליטה שאם תקבל אור למען הבורא, אז זה באמת יהיה לו לתענוג, כך נוצר ז"ת דבינה. והביצוע של הרצון הזה מתרחש בבחינה השלישית, זעיר אנפין, אשר מקבל אור בכוונה על מנת להשפיע הודות לכוח הבינה. כלומר העליון קובע את ההחלטה הזאת (לכן נחשב שראש של ז"א נמצא בבינה – בז"ת דבינה).

אחר כך מגיעה בחינה רביעית, מלכות, שרואה שיש כאן כל כך הרבה תענוג…ז"א, המקבל בכוונה על מנת להשפיע – זה אני, המרגיש את הבורא והמרגיש את עצמי בדיוק כמוהו! ואני רוצה ליהנות מזה: גם מאותו התענוג שאני מקבל, וגם מההשתוות אליו! אני רוצה ליהנות מכל התענוגים שקיימים בבורא, זו נקראת הבחינה הרביעית של ההתפתחות, המלכות.

על הבחינה הרביעית הזאת נעשה צמצום (צמצום א'), ויותר איננו מקבלים מילוי בצורה אגואיסטית.

אחר כך מתרחש צמצום ב', מז"ת דבינה ועד למלכות. המלכות חודרת לתוך כל הרצונות האלה ואומרת: "אסור אפילו לחשוב על איזושהי קבלה! לא ניתן לקבל שום דבר!". הבחינה הרביעית של הרצון חודרת לתוך הבחינות השלישית והשנייה, ועכשיו בשתיהן, גם בז"א וגם בז"ת דבינה, ישנה הרגשה שכל מגע עם קבלת האור יהיה אגואיסטי. קודם לא הייתה הרגשה, שהרצון ליהנות הוא עד כדי כך מנוגד לאור! וכעת היא קיימת. אבל בכל זאת האיסור הזה קיים רק בגלל המלכות, ולא בגלל ז"א ובטח שלא בגלל הבינה. כי הרי ז"א מתכונן להשפיע, אבל השאלה היא, באילו רצונות הוא מתכוון לעשות זאת? באותם הרצונות שהיו אצלו לפני הופעתה של הבחינה הרביעית, או שהוא עכשיו מתכוון לקבל בכוונה על מנת להשפיע בבחינה הרביעית, במלכות?

והבלבול הזה הביא אחר כך לשבירה, כאשר הם לא הבינו למה זה בלתי אפשרי. כי הרי אם אנחנו מתכוונים לקבל אור למען ההשפעה, כמו בבחינה השלישית של האור ישר, אז זוהי פעולה אלטרואיסטית. אבל מסתבר, שבתוך הרצונות האלה כבר חדרה הבחינה הרביעית ולאחר שכבר טעמת מה זאת מלכות, תענוג מההשתוות לבורא, כבר אינך יכול להתכחש לו, אתה רוצה את הטעם הזה. בתוכך כבר קיימת הבחינה הרביעית, ואינך יכול לקבל בכוונה על מנת להשפיע!

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "בית שער הכוונות", 25.10.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
גרגר של אור – מה מסתתר בו?
הוי"ה – אלוקים
אי שביעות רצון היא המנוע להתפתחות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest