קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס בסוצ'י. שיעור מס' 3.
שאלה: ביציאה להפצה אנחנו תלויים באופן רציני ביותר בתוצאה החיצונית: מצא חן, לא מצא חן, הצליח, לא הצליח. חסר הכיוון של המחשבה, לשם מה אנחנו עושים את זה. המטרה כל הזמן חומקת…
תשובתי: חסר איחוד בתוך הקבוצה שבו קיים הבורא או נחיצות חיונית של הגילוי שלו, נקודת החיבור של הקבוצה עם הבורא.
חייבים ללא שום אינטרס אישי, בהשפעה מלאה, לגלות לאחרים את השיטה שלנו. כי אתם הרי מביאים ומגישים להם את הכוח העליון שצריך לתקן אותם. כל מה שיוצא נובע ממנו, ואילו אתם מהווים צינור מעבר שלו. ולכן אף אחד לא מבין למה יוצא כזה אפקט (השפעה). והשפעה, זה חוק הטבע.
אני סבור שיש לנו שתי בעיות. אבל הרי אי אפשר לדרוש מיד את פתרונן. זה יבוא עם הזמן.
קודם כל, מעט תשומת לב מוקדשת לליכוד הקבוצה, שממנה אתם הולכים קדימה, כי בתוכה מתגלה הבורא, ואתם ממש מגישים אותו לקהל החיצוני.
כאן אסור להיות פאסיביים, מפני שאתם מבצעים עבודה בהבאת הכוח העליון להמונים, ואת כל השאר הוא זה שמבצע. זה לא אומר שאתם מיד צריכים להרפות או להתנער מאחריות, אבל אתם צריכים להרגיש בתוככם את כוח האיחוד הזה שנקרא "בורא", ולתת לו הזדמנות לעבוד על האדם.
דווקא בנקודת המגע הזאת של הבורא עם הקהל החיצון, כאשר אתם באמצעות המאמצים שלכם מגישים להם אותו, אתם מתחילים לגלות אותו. הנקודה הזאת חסרה לכם, הבורא אינו מתגלה בשום מקום, אלא רק באיחוד שאותו אתם מארגנים. האיחוד נותן לנו אפקט איכותי.
אז לא תהיינה לכם שום בעיות. העבודה שלכם בוצעה: אתם הורדתם את הבורא אל העם וגיליתם את הכלי שלו שאותו הוא הכין בעצמו דרך "אור חוזר". איזו תוצאה שלא תהיה, הוא תמיד בסופו של דבר יהיה חיובי. המגע הזה חשוב מאוד.
מתוך שיעור מס' 3 בכנס בסוצ'י, 10.06.2014
ידיעות קודמות בנושא:
הכוח האיתן של האיחוד
מה אתה יכול להשפיע לאנשים?
הכול מתחיל מהקבוצה
