קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אנחנו כרגע נמצאים בדרגה מסוימת של האגו, בגודל, נניח, של גרם אחד. לפי מידת העלייה הרוחנית, כך האגו גדל. במדרגה הבאה הוא יהיה כבר עשרה גרם, אחר כך מאה גרם, ואחר כך הוא גדל עד עשרה טון, עשרה מיליון טון…
בצורה כזאת, הרצון לקבל שלי גדל עוד יותר, וכל פעם יוצר כלי רוחני חדש. ודווקא בתוכו מתגלה לי הבורא, כאשר הרצון הזה מכוון להשפעה, לטובת הזולת. אני כל הזמן משתמש ברצון שלי, עולה מעליו, והוא שוב ושוב מטפס למעלה. לכן כתוב: "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו".
מכאן נובעים כל שלבי העלייה הרוחנית, אשר במהלכה גדל בתוכי ה"כלי", הרצון, ובמקביל לזה, אני מקבל את האור, את תכונת ההשפעה.
כתוצאה, בעלייה במדרגות הרוחניות, אני מוצא את עצמי במצבים בעייתיים יותר ויותר, עד כדי שנאה, כמו הדוגמה, ששנאה תקפה את תלמידי רבי שמעון בתחילת הלימוד. בלי זה אי אפשר לגדול, ולכן אנחנו צריכים לשמוח בגילוי ה"רשעים" בתוכי, כי עכשיו אפשר לתקן אותם.
שאלה: אז מי רוכש את ה"כלים" החדשים, כל הקבוצה או אדם פרטי?
תשובה: רק מי שמרגיש בתוכו את הקפיצות של האגו. אנחנו משקיעים מאמצים קבוצתיים, שמהם כל אחד מקבל רווח אישי רק במידת ההשקעה שלו. ובהתאם, אם האדם משתתף מעט בעבודה המשותפת, אז הוא מקבל את המעט ביותר, כי פשוט אין לו "מקום" לדבר גדול.
הכול מגיע במידת המאמצים שלנו, ושום ויתורים לא יכולים להיות כאן. הרי המאמץ שלי עצמו הוא זה שמרכיב את היכולת שלי לקלוט את מנת האור החדשה. אני אף פעם לא אוכל לקלוט יותר ממה שאשקיע, ממה שאשפיע, כי דווקא ההשפעה שלי, הלהט שלי, הרצון שלי, הוא זה שנותן לי את היכולת להרגיש תוצאה.
מתוך שיעור עפ"י מאמרו של רב"ש, 23.04.2013
ידיעות קודמות בנושא:
העוּבָר של השלב הבא
חושך שצויר על ידי האור
כל מדרגה מתחילה מעיבור
היום גיליתי את האפשרות להתחבר כאן, לפני כן ערוץ 66 היה פתוח כל הזמן, מלבד הזמנים שבאו להחליף אותו הנכדים. ואותי הרבה יותר מלהיב כרגע, לקרוא כל פעם קטע , ואז לחזור "לעבודתי", בעיקר עבודות של סבתא,אז תודה תודה, כל הכבוד לאין סוף המשקיעים בעבודתו של הרב לייטמן.