אנחנו כל כך זקוקים לאור העליון!

שאלה: אדם שלומד קבלה צריך לדבוק בחברה. כיצד כל קבוצה נכללת בתוך הקבוצה העולמית? כיצד זה קורה?

תשובתי: בכל זאת, כל קבוצה צריכה לדבוק בעצמה ולהשתדל לבנות בתוכה חברה. חברה צריכה להיבנות רק על דבר אחד – על תמיכה הדדית. אנחנו לא דורשים שום דבר זה מזה! קודם כל אנחנו רק תומכים זה בזה. הדרישות מגיעות אחר כך. אם אדם לא רוצה להשתתף בכלל, אך בכל זאת מגיע, אז תתנו לו להגיע! בהדרגה הוא ירגיש בושה ויתחיל להשתתף בהכול.

צריך להשתדל למשוך כמה שיותר אנשים ולאפשר להם לפחות מעט למשוך על עצמם את האור העליון, כי נכון להיום כולם זקוקים לו כל כך! ורק אחר כך להתחבר בין הקבוצות.

אני אפילו לא יודע מה לומר, אבל רק כ- 20% – 30% מתוך האנשים שיושבים כאן מולי אני מכיר את שמם. מפני שבשבילי לא קיים שם של אדם, אני מרגיש את דמותו הפנימית, כמו ענן כלשהו. אני לא זוכר את פניהם של האנשים, אני לא מכיר את שמם, כל זה מאוד מבולבל בשבילי. אני מרגיש את המבנה הפנימי שלהם.

אני חושב שלפנינו עתיד נהדר. אני מבקש מכם עד הרגע האחרון תשתדלו לסחוט מתוך כל פעולות החיבור בינינו את מירב המאמצים, את כל ה"מיץ", כדי שהאור ישפיע עלינו בצורה המקסימלית.

מתוך השיעור הווירטואלי, 18.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
למה אנחנו לא מצליחים להתאחד?
לפתח רגישות לאור
סָף הרגישות של האור