קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אני שׂם לב, שעם הזמן אני נהייה פחות רגיש לפי אמות המידה של העולם שלנו…
תשובתי: לחלק מהדברים אתה נעשה פחות רגיש, ולדברים אחרים אתה נעשה יותר רגיש. העיקר, זה להיות רגיש לקשר עם החברים, עם הקבוצה, רגישות להתכללות. זה מה שצריך לגרום לך להתפעלות ולרעדה פנימית, שזה ילחץ וילהיב אותך, יגרום לכאב ולשמחה.
ועל כל הצדדים הגשמיים של החיים, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, צריך להסתכל בצורה שימושית הכרחית בלבד. אני צריך את כל זה כדי להתקיים בצורה נורמלית ברמה שזה יהיה "לא יגונה ולא ישובח". תספק לעצמך את כל הצרכים הנחוצים, תשתמש בעולם הזה לפי ההכרחיות שלך, אבל במחשבות ובכוונות תהיה למעלה מזה. אל תיכנס ללהיטות או לסגפנות. ואל תצטער על מה שקורה איתך בעולם הזה. אל תקדיש לעולם הזה יותר ממה שמגיע לו. במישור הגשמי אתה "משתמש" בצורה הגיונית, ועם הרגש אתה משתוקק דרך הקבוצה לחיבור עם הבורא.
מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזהר" של בעל הסולם, 20.01.2014
ידיעות קודמות בנושא:
תתדלק את "מכוניתך" וסע קדימה
קצת יותר רצינות בארגז החול!
תספק את ההכרחיות, תתחיל לעסוק בנשמה
