אל האיחוד, בדרך טובה

שאלה: מה היחס שלך למה שקורה, או יותר נכון, למגמה של מה שקורה? לְמה שעוד לא היה עד לפני מספר ימים – אנגליה, צ'ילה?

לצערי, בקרוב כל העולם יהיה באש המהומות – הרי אין תרופה למה שקורה ואף אחד גם לא ימצא. אז מדוע שלא תחכו עד שיראו ששום אמצעים לא עוזרים ויסכימו לשמוע אתכם? הרי ההיסטוריון גורדון בראון, עוד בהיותו ראש ממשלת בריטניה, ואישים רבים אחרים בעלי השפעה, אמרו כבר לפני הרבה שנים שהעולם אחד, והבינו שרק האיחוד של כל האנשים יביא לעולם הזה את הפתרון לכל משבריו. אז מדוע הם לא פתרו את הדברים האלה על ידי האיחוד, הכנסת חינוך חדש והסברה על ערבות הדדית, כמוכם?

תשובתי: במהלך כל ההיסטוריה האנושות נדחפה על ידי האגו המתפתח בכל אחד מאיתנו בצורה אינדיבידואלית, ואנחנו השתוקקנו לממש ולמלא אותו. בכך הסתכם כל הקיום שלנו. בזמננו, הטבע כבר אינו מוביל אותנו לעבר המשך ההתפתחות של האגו שלנו. הוא התפתח עד קיצו, וכבר מזה 50 שנה הוא מראה לנו את הריקנות שלו. האגואיזם שלנו נהיה מקושר – ולכן אנחנו מגלים שאנחנו קשורים בקשר הדדי. את זה אנחנו מכנים "העולם הגלובלי". האמת היא שלא העולם הפך לגלובלי, אלא אנחנו. ולכן, כפי שטוענים המדענים, אנחנו מוכרחים להיתקן לא בצורה אינדיבידואלית, אלא דווקא בצורה גלובלית – לתקן את הקשרים בינינו.

וכאן נעצרו גם כל מדעני העולם, כיוון שאף אחד בעולם לא יודע כיצד לעשות את זה. וככל שיתגלה יותר המשבר וחוסר הסדר בעולם, זה יהיה סימן לכך שהוא זקוק לתיקון במידה גדולה יותר.

אך כשהעולם הפך להיות אינטגרלי (קשור בקשר הדדי), הוא התחיל להיות מנוהל על ידי שני כוחות. לא רק על ידי כוח האגואיזם שדוחף אותו מאחור (כפי שזה היה במשך כל ההיסטוריה, כשהאגו היה דוחף אותנו קדימה בצורה שיטתית, לפי תוכנית הטבע), אלא גם על ידי כוח המשיכה למטרה, למצבנו המאוחד. אך אנחנו צריכים לחייב את הכוח הזה להשפיע עלינו, בדומה לילד קטן, שאם הוא לא היה דואג להיות מבוגר, הוא היה נשאר בעל חי.

כדי למשוך עלינו את פעולת הכוח שמקדם אותנו אל החיבור, ניתנה לנו חכמת הקבלה. אחרת ילחץ עלינו רק כוח שלילי אחד "מאחור", ויזמין ייסורים גדולים גלובליים, עד כדי מלחמות. לכן חכמת הקבלה מתגלה דווקא בזמן הזה. על זה כתבו כל המקובלים, ראה לדוגמא את מאמריו של בעל הסולם: "מתן תורה", "הערבות", "השלום בעולם".

מלבד זאת, אנחנו צריכים להבין שככל שמתגלים בעולם יותר ייסורים, תחת השפעתו של הכוח השלילי הדוחף אותנו, סימן שהעולם זקוק יותר לכוח שמושך אותו קדימה, כדי שהתנועה שלנו קדימה, לחיבור, תתרחש לא כתוצאה מהייסורים שמזרזים אותנו אלא בדרך טובה שמושכת אותנו קדימה על ידי הכוח הטוב.

דווקא עם ישראל נוצר על בסיס שיטת החיבור של בני האדם בקריאה ל"ואהבת לרעך כמוך", ולכן, אפילו לאחר הנפילה מהדרגה המוסרית הזו, נשאר בעם הזה "גן האלטרואיזם", שיכול להזמין את הכוח המאיץ והמושך קדימה לעבר האיחוד.

ואם הוא לא מזמין אותו והעולם נע לעבר מטרתו כשהוא נדחף על ידי הייסורים, צודקים אומות העולם שטוענים שעם ישראל מהווה את מקור הייסורים של העולם.

הוא לא בחר להיות המעביר של שיטת התיקון והוא אינו מסוגל לשחרר את עצמו מהייעוד הזה. הסבל של אומות העולם יזמין מצידם לחץ וכעס על עם ישראל, שיחייבו אותו להיות המוביל בתיקון העולם.
ידיעות קודמות בנושא:
הדור שאינו מרגיש את יום המחר
כל העם כמו משפחה אחת
רוצים לערב את העם? תלמדו אותו איך בנויה המערכת!