אי אפשר להכיר את העולם בחתיכות

שאלה: כאשר יש צורך בעבודה משותפת, אז מתאספת קבוצת אנשים, ונקבע, מי חזק במה, ואז הם מסתדרים ועושים פעולה ביחד. למה המנגנון הזה לא פועל ברמה גלובלית, בין העמים? למה אנחנו לא מסתדרים זה עם זה?

תשובתי: ההשגחה העליונה היא השגחה מטרתית ולכן היא מלווה ומכוונת אותנו להשגה השלמה, להשגת הבורא, כלומר, להשגת הכוח האוניברסלי הכללי היחיד שממלא את הכול. במילים אחרות, מפתחים את האדם בכזאת צורה, כדי שבסופו של דבר הוא יוכל למלא את עצמו על ידי מערכת העולמות, בכך שדרך המערכת הוא מבין את הכוח הכללי שקיים בטבע.

בהיותנו נבראים, אנחנו יכולים לקלוט משהו רק בשיטה "ספרתית", דיסקרטית, בחלקים, בחתכים, במנות קטנות, במשבצות. המקסימום שאנחנו מסוגלים זה לסדר את ה"משבצות" הקטנות האלה יחד ולעשות מהם אינטגרל.

מצד שני, הבורא קיים בצורה "אנלוגית", מעבר לאינטגרל, בדרגה יותר גבוהה, ששם אין גבולות. כזה הוא הטבע שלו, טבע של השפעה טהורה. והוא רוצה להביא אותנו לאותה הרמה.

ולכן התוכניות הנוכחיות שלנו לא יעזרו. כמה שלא נרצה לדעת ולהכיר את העולם, לא ייצא לנו שום דבר. להיפך, אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו מיואשים מכל התוכניות והמטרות שלנו, לראות שאף אחת מהן לא מצליחה, ולהבין את העיקר: שיש בטבע תוכנית מאוד מיוחדת, וכדאי לנו לקיים אותה. ורק אז אנחנו נשיג הכול, אבל בדרך של שינוי הטבע העצמי שלנו.

היום אנחנו רוצים להכיר את הטבע בצורה "ספרתית". אבל זה לא ילך, כי כל "משבצת" שונה מהאחרות. אפשר רק להשיג את כולן יחד, בהתחלה בקנה מידה קטן, ואחר כך בקנה מידה יותר ויותר גדול. דרך כזאת נקראת "עלייה בדרגות העולמות". אבל אם אנחנו רוצים סתם לחבר זה עם זה את ה"ריבועים" הנפרדים, זה לא ייצא לנו, מזה אנחנו לא נרכיב את התמונה הכללית.

לכן התוכניות שלנו לא יתממשו. לפי השׂכל הנוכחי שלנו, אנחנו לא נשיג שום דבר שנמצא מעל לדרגות דומם, צומח וחי. היום מגיעים לסיום של התפתחות הדרגות דומם, צומח וחי, ולהמשך הדרך וההתפתחות דרושות לנו דרגות התפתחות יותר גבוהות. אבל הדרגות האלה דורשות השתתפות אישית, פנימית, פסיכולוגית שלנו, וכאן אנחנו מגיעים לסוף המדע.

שאלה: כלומר, אנחנו לעולם לא נוכל להסביר לאנשים בדרך הגיונית את מצב העניים הריאלי?

תשובתי: לא נצליח. רק "ממעשיך הכרנוך". אפילו שאתה תהיה מקובל גדול, לא תוכל להסביר תופעות רוחניות לאדם, אפילו שהוא יהיה חכם, אבל לא מכיר את אותם שינויי הצורה שאתה עובר. אי אפשר להסביר ולתאר תופעות "אנלוגיות" בשפה "ספרתית". כי שם אתה משיג במידה זו או אחרת את האלוקות, בעוד שכאן אתה מחבר "קוביות" או "ריבועים", כלומר חלקים נפרדים של השלם.

מתוך שיעור על מאמר "הערבות" של בעל הסולם, 07.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מקריות, זה פשוט בורות
השלישי לא ניתן
המעבר אל העולם הגלובלי