איפה שלא אהיה, אני במרכז המערכת

בעל הסולם, מאמר "השלום": "כי המטרה נבנית בלי ספק על כל חוקי הטבע ביחד אחד לא נעדר, כמו שנאות לפועל חכם שלא יחסיר ולא יעדיף כחוט השערה על פעולותיו המוכרחות אל המטרה. ונמצא אשר המקלקל חוק אחד הרי קלקולו פוגע ומזיק במטרת התכלית אשר הציב השי"ת, ולכן יענישהו הטבע. ולפיכך, גם אנו ברואי השי"ת אסור לנו לרחם עליו, כי חוקי הטבע הוא מחלל ומטרת השי"ת הוא בוזה."

אם כן, אי ידיעה של חוקי הטבע, אינו פוטר מאחריות. על כל אדם מוטלת האחריות לדעת את החוקים האלה ולבצע אותם. ואם אדם לא מבצע אותם, אז הוא גורם נזק לעצמו ולאחרים, מכיוון שכולנו קשורים במערכת אחת משותפת של הטבע.

ומה לעשות אם כל אחד יכול לעבור על החוקים ולגרום נזק עקיף ואפילו נזק ישיר?

צריך ללמוד את חוקי הטבע! אם כבר אנחנו כפופים להם, אנחנו לא יכולים להתנהג כפי שעולה על רוחנו. ובינתיים, ללא ידיעת החוקים הללו, אנחנו כנראה עוברים עליהם כל רגע, וזה גורם לבעיה, לכן צריך ללמד את האדם עוד לפני שהוא נכנס לחיים הבוגרים. במידת ההתבגרות שלו, בהתאם לגיל, אנחנו צריכים לתת לו ידיעה על חוקי הטבע ועל איך צריך להתנהג בצורה נכונה בשלב הנתון של ההתפתחות, כדי לתחזק את האיזון של הרגש והשכל, הטוב והרע, כדי שהוא ידע כיצד למנוע נזק לעצמו ולאחרים.

זה החינוך האינטגרלי – בזכותו האדם מתחיל להבין שהוא נמצא במערכת אינטגרלית של הטבע, מתוך ספירה שכולה סגורה בחוקים נוקשים. בכך שהוא עובר עליהם, הוא נמצא בחובה, ודרך אגב, לא רק של עצמו, אלא של כל השאר, במידת הנזק שהוא יגרום להם. וזה אומר, שהוא חייב לקבל עונש בהתאם לנזק שהוא גרם למערכת הכללית.

על החוקים ופסקי הדין האלה מספרת לנו התורה. אם אנחנו באמת נלמד אותם, אז נבין את כל המערכת ובזכות זה נגלה את הבורא. ואם לא, אז המעשים שלנו "יקלקלו" את המערכת, והיא בכל מקרה תחייב אותנו להבין, אבל כבר בדרך ייסורים. זו תהיה דרך מאוד קשה, הרי אני לא מרגיש את ה"חטא הקטן" שלי, שנראה כאילו לא משמעותי ולא נוגע לאף אחד, בעצם משפיע בצורה שלילית על כל המערכת ומגדיל את חוסר האיזון שלה. וכתוצאה מזה, זו תהיה מכה בכולם כמו "בומרנג", כולל אותי, ככל שאני יותר חזק, כל הגודל של המערכת יותר גדול משלי.

הדחיפה שלי של העשרה גרם דוחפת מיליוני טונות, התנועה הסתמית שלי מתפשטת למרחקים עצומים, כך בנויה המערכת האינטגרלית. ולכן בחכמת הקבלה ישנו עיקרון: "כלל ופרט שווים". הם באמת "שווים", וזה נורא, אם אנחנו פועלים בצורה לא נכונה.

אבל היום אנחנו עדיין לא כפופים לחוק הזה, מכיוון שעדיין לא יצאנו לשלב המערכת האינטגרלית האמיתית. נותנים לנו אפשרות להיכנס לתוכה בהדרגה, כאילו לוחצים על דוושת המצמד ומחברים אותנו איתה על 125 מדרגות. למעשה, אני כבר עכשיו נמצא בתוך הצורה המושלמת, אבל נותנים לי להרגיש ולהבין את זה בהדרגה, כמו לילד שגדל. "צעד אחר צעד אתה נכנס לעולם החדש. ואפילו שעכשיו הוא לא נגלה לפניך, אבל אתה חייב לדעת על זה".

כתוצאה מכך, כל טעות קטנה שלי תהפוך לצורה מערכתית. במערכת האינטגרלית אף אחד לא יוכל לשבת בפינה שלו, החוקים שלה הם הרסניים בשביל האגו. אני לא אוכל לברוח מהתשובה באמצעות השיטות הרגילות: "מה אתם רוצים ממני? אני יושב בצד ולא מפריע לאף אחד…". לא, אני החלק הכי חשוב במערכת, אני כמו כל המערכת. ולכן נאמר, "עשה מצווה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, והעושה עבירה אחת נמצא מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה". לכאורה, מה הקשר לעולם כולו? למה הוא צריך להנות על חשבוני או לתת דין וחשבון בגללי? ובכל זאת, הכול בדיוק כך.

וזה אומר, שצריך לשמור על חוקי הטבע בזהירות רבה, ואנחנו עדיין לא מבינים עד כמה. עם ישראל חייב להסביר את זה לעולם, והאנושות תצטרך לעבור מצבים לא פשוטים, אם אנחנו לא נצליח להעביר לו את השיטה האינטגרלית.

ידיעות קודמות בנושא:
חוסר ידיעת חוקי הטבע אינו פוטר מערבות הדדית 
בדיקת האיזון
כדי לא להיענש על ידי הטבע