דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אין מקצת ברוחניות

אין מקצת ברוחניות

שאלה: אתמול קיימנו תרגיל, שבו השתדלנו להתייחס להכל כאל "שיחה עם הבורא". הרי, זה הוא ששולח לנו מצבים אלו או אחרים ואנחנו צריכים להגיב עליהם בצורה נכונה. כיצד "להתחזק" בגישה הזאת בלי להסתפק במספר ניסיונות ביום? כיצד להעמיק בראייה כזאת שהיא תחדור ב"חוט השני" דרך כל החיים?

תשובתי: האדם לא יכול בכל פעם לעורר את עצמו בעצמו. הוא זקוק ל"גירויים" חיצוניים. והגירוי החיצוני המוצלח מבין כולם הוא הקבוצה. מסיבה זו אנחנו מדברים על ערבות.

במסגרת הערבות לא מספיק לי לשמור עליך שלא תעשה חור בדופן הספינה. לא מספיק לשמור אותך מפני מחשבות רעות – צריכים, בנוסף לכך, לדאוג למחשבות טובות.

אם כולנו יחד שומרים על קשר הדדי והשתוקקות משותפת למטרה, אז לאף אחד מאיתנו לא יהיו מחשבות רעות אלא רק טובות.

כמובן שבכל אחד יתחילו להתעורר בקצב מהיר מאוד מחשבות שליליות, אך הן מייד ייכנסו לתוך קרקע נכונה: ברור לאדם שזו הפרעה, "עזר כנגדו", שנועדה לעורר אותו ולהעלות לקשר חזק יותר עם החברים ודרכם עם הבורא. אז, כל אחד יוכל לעבד בקלות אפילו מיליוני מחשבות דומות בכל יום, ותוך ימים ספורים הוא יסיים את כל המדרגה של העולם הזה.

כולם דואגים לכולם, כולם מחוברים במשימה, במטרה המשותפת. אני מרגיש שאני חייב למענם לחשוב על המטרה. אני רוצה שכולם ישתוקקו אליה. אני לא יכול לעזוב את הקשר עם המטרה ועם הבורא כיוון שבכך אני אבגוד בחברים, אני אהפוך לעבריין, רמאי, גנב, הגונב מהם את העולם הרוחני, מבטל את היגיעה שלהם בדרך.

ובנוסף, אני גונב מהבורא, אני שולל ממנו את התענוג, כיוון שאני מעכב את הקבוצה ולא מאפשר לו לתת לחברים את מה שהם משתוקקים אליו. דווקא אני אחראי על כך.

כך צריך לחשוב כל אחד. הרי אין מקצת ברוחניות: אם מישהו אחד לא עובד בצורה מלאה, כולם סובלים. לכן תחשוב טוב במה אתה עסוק, ממה אתה מודאג במשך היום.

ומלבד זה, ישנן תקופות זמן שאתה מודה בכך לעצמך: "עכשיו אני לא מסוגל לחשוב על החברים. צריך לנוח, לישון קצת או לתת תשומת לב למשהו אחר, לפחות במחשבה".

ההפסקות האלו מונחות מחוץ לדבקות בקבוצה בבורא ובהמשך אתה תפסיק לחוש צורך בהן.

אך בינתיים הן נדרשות, ולכן באיזה שהוא שלב אתה אומר לעצמך: "אני אקח פסק זמן, אנוח מכולם". לדוגמה לחצי שעה או שעה אתה נופל לתוך מצב "בהמי", אבל אתה בעצמך קובע את התקופה הזאת, אתה בעצמך מחליט לא לחשוב על העיקר לפסק זמן מסוים.

ואז באות אליך מחשבות "זרות" לחשוב על הרוחניות…

מתוך שיעור לפי ההקדמה לספר הזוהר, 12.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הנשק החזק ביותר
צריך חומר דלק לספינה שלנו
ההצגה שלנו

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest