קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"תלמוד עשר הספירות", חלק א', סעיף ה': "קודם הצמצום היה הוא ושמו אחד… באחדות נפלא ונעלם ית', שאין כח אפילו במלאכים הקרובים אליו ואין להם השגה בא"ס ית', כי אין שום שכל נברא שיוכל להשיגו, להיותו, כי אין לו מקום ולא גבול ולא שם.
"הוא" מורה על האור העליון ושמו מורה על בחינת הרצון לקבל הנמצא בהכרח שם. כי בהיות שם בא"ס ב"ה סוד הוא ושמו אחד, ואין מקום וכלי ניכרים שם כל עיקר, כמ"ש לעיל, לפיכך אין שכל נברא יכול להשיגו, כי אין השגה באור בלי כלי".
עולם אין סוף נבדל מכל שאר העולמות הנמצאים למטה ממנו, בכך שאין שָם שֵם, אין גבולות ואין מספר. ומדובר על השגה ולא על חוסר השגה! מי שעולה למצב של "אין סוף", עובר לכזאת תפיסת מציאות מיוחדת, שאינה נתפסת בגבולות שלנו.
קיים עולם אין סוף, שממנו התפשטו למטה ב"קו" (בקרן אור) כל העולמות (א"ק ואבי"ע), ובסופם של כל העולמות, "העולם הזה". בעולם אין סוף אין גבולות, מפני שהכול מתוקן לגמרי, ולכן לא קיימות שום הגבלות. גם העולם הזה דומה במשהו לעולם אין סוף, מפני שגם בו אין גבולות, הוא עד כדי כך מקולקל, שמותר לעשות הכול…
אם מדברים על השגות, אז בכל העולמות הנמצאים למטה מאין-סוף, כולנו תופסים בתוך הגבולות, ההגבלות, שני הפכים: טוב ורע, אור וחושך וכן הלאה. אבל העלייה לעולם אין סוף היא מדרגה איכותית חדשה, שמתגלה בה תפיסה אחרת לחלוטין, ללא הגבלות, לא על הניגוד של אור וחושך ומעבר בין המצבים המנוגדים.
עכשיו כולנו תופסים רק בגבולות מסוימים. אם לא היה אור וחושך, לא היינו מבינים מה זה אור, פחות חשוך או יותר חשוך. אך בעולם אין-סוף הכול מלא בצורה אינסופית באור, אז כיצד לתפוס אותו?
לכן קיימת שָם תפיסה שונה לחלוטין, חסרת גבולות. איננו מסוגלים להשיג את זה בשׂכל שלנו, מפני ששָם אין גבולות ושֵם. נעלה, ואז נראה.
מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 05.05.2011
