קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אם בשיעור האדם מרגיש זעם ושׂנאה ביחס לחברים, אז כיצד עליו לבנות כוונה המכוונת לאיחוד?
תשובתי: קודם כל צריך לראות בזה את עצמך. ואחר כך לדמיין לעצמך את התמונה האמיתית: אנחנו עם הבורא ממוקמים בשני קטבים מנוגדים, ובינינו נמצאת הקבוצה. אני מעצב את היחס שלי כלפי הקבוצה, עד שלא אראה בה את הבורא. כי הרי כאן זה אותו המקום עצמו, שאני מגלה אותו, מגלה את העולם העליון.
מצד אחד, כדי להתאחד עם החברים אני יכול להעביר ביקורת על הקבוצה: איננו מלכדים מספיק את המאמצים. ומהצד השני, כיצד עליי להיווכח שאני לא עובר לתואנות שווא ולא שופך על החברים קיטון של אגואיזם? – את זה אני רואה לפי תגובת נגד, לפי עד כמה הם מרוממים את המטרה בעיניי. אז כשאני חדור בחשיבות המטרה, אני פונה לקבוצה כדי ששָם בינינו, נוכל למצוא את האור המקיף שמחזיר אותנו למוטב. הודות לפעולתו אני משתנה ושוב פונה אל החברים, כדי לגלות את הבורא ביניהם.
כך מסתיים מחזור התחלתי של הבדיקה שלי. ואחר כך מתעורר רשימו הבא, ומתחיל סבב חדש.
