דף הבית / חינוך, ילדים / האופי המדורג של התהליך החינוכי

האופי המדורג של התהליך החינוכי

מתוך ספרו של י.פ. איבנוב – "חוליה בשרשרת אין סופית":

  1. בשלב הראשון (מוקדם), התהליך החינוכי מהווה חינוך עצמי של המחנכים (הדדי ואישי).

הכוח המניע, דאגה חינוכית של כל מחנך (קודם כל של המנהל של הצוות החינוכי) לעצמו ולמחנכים אחרים, כחברים לצוות חינוכי, ולכן הדאגה שלהם לחניכים, היא בינתיים בלתי אמצעית.

השלב הזה, זו התחלת ההתפתחות של הצוות החינוכי, זמן של הכנה "פנימית" מקדימה, של הכנת הצוות החינוכי לעבודה עם חניכים.

  1. התקופה השנייה (תקופת מעבר), תקופה של איחוד שתי החוליות של התהליך החינוכי: חינוך עצמי של המחנכים (נמשך ומעמיק) וחינוך של החניכים על ידי המחנכים.

כאן פועל כוח מניע חדש: דאגה חינוכית בלתי אמצעית (גלויה ונסתרת) של המחנכים לחניכים. הצוות החינוכי כבר פועל באופן בלתי אמצעי בתור גרעין.

  1. השלב השלישי (העיקרי), זו התקופה של שלושת החוליות של התהליך החינוכי: החינוך העצמי של המחנכים (נמשך ומעמיק), חינוך של החניכים על ידי המחנכים (נמשך ומעמיק) והחינוך העצמי של החניכים (הדדי ואישי).

לשני הכוחות שפעלו קודם לכן בתהליך החינוכי, מתווספת דאגה חינוכית שנולדה על ידם ונסתרת רוב הזמן, דאגה של החניכים זה לזה וכל אחד לעצמו. השלב הזה הוא הממושך ביותר.

  1. השלב הרביעי (המסיים), זה שלב האיחוד של ארבעת החוליות של התהליך החינוכי: החינוך העצמי של המחנכים (נמשך ומעמיק), החינוך של החניכים על ידי המחנכים (נמשך ומעמיק), החינוך העצמי של החניכים (נמשך ומעמיק) והחינוך של המחנכים על ידי החניכים, ומתווספת דאגה נסתרת וחינוכית של החניכים למחנכים.

ביסודה של הדאגה הזאת נמצאת אחדות של כבוד והקפדה של החניכים כלפי המחנכים, כמו לחברים גדולים, על פי דאגה יצירתית-כללית.

ואני חושב שכל תהליך, לצורך סיומו הלוגי, צריך להיכנס לד' בחינות של הוויה.

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest