קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: עכשיו, לפני הכנס במדבר וההפצה הרחבה שהחלה בעולם, מה צריכה להיות הבקשה הנכונה שלנו לעליון כדי שהיא תמומש?
תשובתי: בכנס במדבר אנחנו צריכים להרגיש את המדרגה הראשונה של החיבור בינינו, ובתוכו לגלות את ההשתוקקות להשפיע לבורא, כדי שההשפעה הזאת אליו תבהיר לנו שרק בתוך החיבור נוכל להשפיע עליו יותר חזק.
בינתיים, הדברים האלה הם נבדלים, הנחיצות להתחבר עם החברים והיכולת להשׂיג דרכה את החיבור עם הבורא אינם מחוברים עבורנו. אנחנו תופסים את החיבור עם החברים כמו סוג של מוסר שמתאים לילדים טובים. להתחבר עם הבורא זה כבר עניין אחר, לזה כל אחד מוכן.
אבל אנחנו לא מחברים את שני התנאים האלה יחד – שהאחד זה הכלי, והשני זה האור שממלא אותו. הכלי הוא החיבור בינינו, והאור שמתגלה בו הוא הבורא. נקווה ששָם יתגלה לנו עד כמה התנאים האלה אינם נפרדים זה מזה.
זה כבר יותיר בנו עקבות שיאפשרו לנו להמשיך בצורה הנכונה. כי העבודה שלנו נשארת בלתי גמורה. אנחנו נותנים יגיעה אבל היא כל הזמן מסתיימת באיזה חלק מהשלם: חצי או רבע. ולהשקיע מאמצים עד למידה השלמה, אפילו לפחות בגרם אחד, זה יותר מאשר להשקיע בחלק מסוים בקילוגרמים או בטונות.
כי אם אין עשר ספירות שלמות, אתה מתייגע, צועק, אבל לא במקום הנכון! כמו שנאמר על הגשם שיורד במדבר היבש: הוא הולך לאיבוד. אז מה אם יורד גשם חזק, אם הוא כולו מחלחל לתוך החול? אם לפחות 10% מהגשם הזה היה יורד כאן, בשדה שלך, הוא היה מועיל למזון, לחיים! אותו הדבר קורה גם איתנו. אנחנו צועקים לבורא, אבל לא דרך החיבור בינינו, ולכן כל הצעקות האלה אינן נשמעות. כבר מזמן היינו בעולם אין סוף עם כאלה צעקות ורצונות, כל הבעיה היא לצעוק נכון. אנחנו צריכים לכוון את עצמנו בצורה הדקה ביותר, ואז הצעקה תשמע.
מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 09.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
בקשה עם התחשבות בכל התנאים
בשייט על ספינת ה"איחוד"
אתה מוכן להשפיע?
