תרגילים בעטיפה מתוקה

שאלה: בחכמת החיבור ישנו תרגיל שנקרא "מראה". כל אחד רואה בשותף את הפגם העצמי שלו. נניח, שההורים קצת התאמנו בזה ורוצים עכשיו לכלול בשדה המשותף את הילד שלהם. בזה שהם רואים בו איזה חיסרון, הם מבינים שזה החיסרון העצמי שלהם. האם בני הזוג צריכים לעבוד על זה?

תשובתי: לפני שמצרפים את הילד לתרגילים מסוג זה, צריך להסביר לו את הפסיכולוגיה של האדם. לדוגמה, לתת לו לקרוא ספר שבו מתוארים אימונים פסיכולוגיים שמאפשרים להבין מי הוא, כיצד הוא תופס את העולם.

אתם אפילו לא מלמדים את הילד, אלא פשוט רוצים שהוא יבין עד כמה בני האדם מוגבלים, עד כמה הם אינם רואים ואינם מרגישים את הסובבים, עד כמה מרמים את עצמם. אתם מסבירים לילד, שבזה שהוא יכיר את עצמו, הוא יבין טוב יותר את העולם הסובב, את החברה, את החברות והחברים שלו, יהיה לו קל יותר להתחבר איתם.

כלומר, קודם כל צריך לשחד את האגו. כמו שלדב בקרקס נותנים קובייה של סוכר והוא מבצע משימה, כך גם כאן, אתם צריכים כל הזמן לחשוב על איזה "ממתק" אתם תתנו לילד כדי שהוא יתעניין בזה.

בכאלה תרגילים לא פשוטים צריך לערב את הילדים בהדרגה. ודאי, קשה להם להתגבר על האגו ההתחלתי שלהם, אבל אחר כך הם נשאבים לתוך זה.

צריכים להיות מאוד זהירים, כדי שהילד במחשבות והדמיונות שלו לא ירחיק לכת ולא יתחיל לדמיין לעצמו את כל העולם הפוך, כמו במראה, בכך שחושב שאתם זו ההשתקפות שלו. כי הפסיכולוגיה של ילדים עדיין אינה מיוצבת, ולפעמים יכולה להיות אפילו פגועה וכואבת.

לכן כאן צריך לנהוג בהתאם לנטיות של הילד. ישנם אנשים טכניים שקשה להם מאוד להבין את זה, מפני שיש להם תפיסת עולם מכאנית נטו. וישנם כאלה, שהאשליות הקוונטיות ואי הוודאות קרובים אליהם. באופן כזה, צריך לקחת בחשבון את כל תכונות האופי של הילד.

מתוך התוכנית "שיחות עם מיכאל לייטמן", 11.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
התקדמות באפיק עצמי
בדרך ליחסים אידיאלים
בואו נעשה היכרות