קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מדוע איננו מרגישים התקדמות? אנחנו יכולים זמן רב להשתוקק זה לזה, לנסות לארגן קבוצה, ובסופו של דבר שום דבר לא מסתדר.
העניין הוא שאנחנו צריכים לעבור את השלב בדרך שנקרא "תקופת ההכנה". בדיוק כפי שעשרים השנים הראשונות בחייו של האדם עוברות רק כדי שהוא יהפוך להיות בוגר וייכנס לחיים. רק לאחר מכן מתחיל השלב הבא, התיקון האמיתי.
במדרגה החדשה אנחנו ממשיכים לעבוד באותה הקבוצה, אבל מקודם הייתה לנו קבוצה ו"אור מקיף", ואילו כאן – קבוצה ו"אור פנימי". ובכך כל ההבדל.
בודאי שזה הבדל עצום: עכשיו, בזמן ההכנה, אנחנו עובדים בחושך וכל הזמן מתייסרים בשאלות. אבל דווקא כאן, זאת העבודה החזקה ביותר. מפני שאנחנו עובדים לחלוטין ללא שום הבנה, ללא שום ידיעה ברורה מה אנחנו עושים.
בעצם, במדרגות הללו מתממשת העבודה החשובה ביותר. כך גם הילדים הקטנים, תוך כדי תהליך הגדילה מניחים יסוד להמשך קיומם, לכל החיים שלהם. איך שהאדם יחיה את עשרים השנים הראשונות שלו, לפי איך שיכין את עצמו, איך שיספוג מהסביבה הטובה את הפעולות הטובות, הכוונות, ההבנה של מה שמתרחש, הלימוד וכדומה, כך הוא ימשיך להתקיים גם בהמשך בעולם שלנו. וברוחניות המצב עוד יותר מחמיר: עד שהאדם לא יעבור את השנים האלה, כלומר, את זמן ההכנה, הוא לא ייצא אל העולם העליון.
באופן כזה, בתקופת ההכנה נשאלת השאלה: כמה שנים אנחנו צריכים להקדיש לה?
התשובה היא פשוטה: העניין כאן הוא לא בשנים, אלא זה תלוי בנו. אנחנו רואים שהרבה תלמידים חדשים מגיעים אלינו לקבוצה הרבה יותר מוכנים מאשר אנחנו היינו בעבר. אצלם כבר הכול מסודר בפנים, הם תופסים במהירות את העקרונות, נכללים במהירות, כאילו שיותר קל להם. מכאן אנחנו רואים שהזמן משנה את הכול.
לכן, הזמן הזה תלוי רק בנו אנחנו יכולים לדחוס אותו, לקצר. ורק מתוך האינטנסיביות של הלימוד שלנו תלוי באיזו מהירות אנחנו נעבור את הדרך הזאת, את השלב המקדים הזה, את זמן ההכנה.
מתוך שיעור מס' 4 מהכנס בליטא, 24.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
מי אנחנו מגדלים: אומנים או פועלים?
בנוסף למילים הנכונות, צריכות להיות גם כוונות נכונות
זמן ההכנה
