קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בקשה: אשמח מאוד אם תסביר לי במילים פשוטות את תפקיד האור.
האור חודר דרך קליפתו הרב-שכבתית של האדם מבלי לפגוע בו, ועושה אותו יותר נקי, יותר כנה ויותר ישר.
תגיותאדם
בקשה: אשמח מאוד אם תסביר לי במילים פשוטות את תפקיד האור.
האור חודר דרך קליפתו הרב-שכבתית של האדם מבלי לפגוע בו, ועושה אותו יותר נקי, יותר כנה ויותר ישר.
תגיותאדם
דע, כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים,
היה
אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות.
ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל,
אלא הכל היה מלא
אור האין סוף הפשוט ההוא.
ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף,
אלא הכל היה
אור אחד פשוט שוה בהשואה אחת,
והוא הנקרא
"אור אין סוף".
וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות
ולהאציל את הנאצלים,
להוציא לאור שלמות פעולותיו, שמותיו וכינוייו,
שהיתה זאת סבת בריאת העולמות.
הנה אז צמצם את עצמו אין סוף בנקודה האמצעית,
אשר בו באמצע ממש,
וצמצם את האור ההוא,
והתרחק אל סביבות צדדי הנקודה האמצעית.
ואז נשאר מקום פנוי, אויר וחלל ריקני
מהנקודה האמצעית ממש.
והנה הצמצום הזה היה בהשואה אחת
בסביבות הנקודה האמצעית הריקנית ההיא.
באופן שמקום החלל ההוא
היה עגול מכל סביבותיו בהשואה גמורה.
והנה אחר הצמצום,
אשר אז נשאר מקום החלל והאויר פנוי וריקני
באמצע אור האין סוף ממש,
הנה כבר היה מקום,
שיוכלו שם להיות הנאצלים,
והנבראים, והיצורים, והנעשים.
ואז המשיך מן אור אין סוף קו אחד שלו,
מלמעלה למטה,
המשתלשל ויורד תוך החלל ההוא.
ודרך הקו ההוא האציל, וברא, ויצר, ועשה
כל העולמות כולם.
קודם ארבעה העולמות הללו
היה אין סוף אחד ושמו אחד באחדות נפלא ונעלם,
שאין כח אפילו במלאכים הקרובים אליו
ואין להם השגה באין סוף,
כי אין שום שּׂכל נברא שיוכל להשיגו,
היות כי אין לו מקום, ולא גבול, ולא שם.
האר"י. ספר "עץ חיים", חלק א', שער א'
כשבתי שואלת אותי
מה זה האור שמדברים עליו בקבלה,
אני משיבה – שזה כוח הבורא.
ישר ולעניין 🙂
תסלחו לי שוב עוד הקשר די מובן להבנה
מתוך הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה אות ג':
הנשמה כוללת אור וכלי.
האור של הנשמה בא מהבורא, מתוך עצמותו.
על ידי האור הזה נברא הכלי של הנשמה, שהוא הרצון לקבל אור, הרצון להנות מהאור.
לכן מתאים הכלי בדיוק לאור, שבא למלא אותו.
האור הוא חלק מהבורא.
הנשמה היא בעצם הכלי. ולכן רק הכלי נחשב לנברא. והוא נברא מאין, היינו שלא היה רצון לפני שהבורא החליט לברוא אותו.
ומפני שהבורא רצה להנות לכלי הזה בשלמות, כמו שמתאים לו, הוא ברא את הכלי הזה, היינו את הרצון לקבל הזה מאד גדול, לפי גודל האור (התענוג), שרצה לתת לו.
עד כמה שננסה להגדיר מהו אותו אור, לא נצליח.
אני חושבת שהדברים שכתב האר"י כל כך עמוקים עד כי נדרשת מדרגה גבוהה מאוד כדי להבינם בצורה מלאה וברורה.
"הנה מלאכי ילך לפניך"(שמות ל"ב, ל"ד)
ואין מלאכי, אלא מיכאל, והבן.
שלום כבוד הרב,
באחד השיעורים נאמר שהבורא ברא רק רצון לקבל,
באחת ההרצאות נאמר שהבורא לא ברא דבר חוץ מהיצר הרע,
בשיעור אחר נאמר שהבורא ברא הכל , אך לא את היצר הרע.
אם כך,מה ברא הבורא , ומהי ההבחנה בין "הרצון לקבל" ובין "היצר הרע"?
אודה על תשובתך,
בברכה,
אורית
שלום אורית
אפשר להבין את זה כשתביני דבר אחד:
לתת = טוב
לקבל = רע
זה דבר שקשה להבין או להסכים
אבל בסוף מגיעים להכרת הרע
האגו שלנו שרוצה רק לקבל = יצר הרע.
הבורא שכולו טוב ומיטיב לכולם = רק לתת.