דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תפנה בתוכך מקום עבור הבורא!

תפנה בתוכך מקום עבור הבורא!

"תלמוד עשר הספירות", חלק ב', סעיף א': "וז"ס מ"ש בתקונים הפוך "רצון" ותשכח [ותמצא] "צנור". וע"כ רמזו הפוך "רצון ותשכח צנור", כלומר שענין הצנור הוא הפוך מהרצון, שהרי כופה רצונו ועושה ההיפך ממה שרוצה. וכשאנו מדברים על כללות הכלי, דהינו הכלי והמסך ביחד, מגדירים אותו בשם "צנור", וכשמדברים על אור וכלי והמסך ביחד, דהיינו באור המלובש במידת הצנור מגדירים אותו בשם "קו". וכשמדברים על כלי שאין בו מסך מגדירים אותו בשם עיגול".

מלכות, הנברא, הרצון לקבל, רוכש בתוכו את תכונות ההשפעה, על ידי הבקשות, התפילות והדרישות. תכונות ההשפעה החדשות האלה מתחברות עם תכונת הקבלה הטבעית שלו, ומהחיבור בין שני ההפכים האלה, הרצון לקבל ותכונת ההשפעה שמתלבשת בו, נוצר כלי חדש. הרצון לקבל מקבל צורת השפעה, ובצורת ההשפעה הזאת מתגלה הקשר בין בחינה ד' ובחינת שורש, בין הנברא והבורא.

הכול קורה בתוך הנברא. בתוך אותו העיגול שהיה קיים קודם, עכשיו נמתח קו. כלומר, אנחנו רואים כיצד הנברא מפנה בתוכו מקום שאליו הבורא יוכל להיכנס. הוא יוצר את המקום הזה מתוך החיסרון החדש שהוא מפתח, מתוך הרצונות שהוא מגלה בתוכו!

זה לא אותו הרצון שהוא קיבל מלמעלה, מהבורא. הרי אז זה היה הרצון לקבל, בחינה ד' עצמה, שרוצה למלא את עצמה. אלא הנברא מוסיף לכל אותם הרצונות שקיימים בו מהטבע, רצונות חדשים, לגילוי תכונת ההשפעה. וכשתכונת ההשפעה הזאת מגיעה אליו, אז כבר יש לה מקום להתלבש, יש לה מקום להיות בו.

כך הבורא מתלבש בתוך הנברא ואנחנו מגלים אותו. ולכן הוא נקרא "בורא", מלשון "בוא וראה". בגילוי הזה של הבורא אנחנו מגלים סדר מסוים, קשר מסוים בינינו, שנקרא "עשר ספירות". הספירה הראשונה, כתר, היא הבורא. הספירה האחרונה, מלכות, היא הנברא. והספירות שביניהן, הם היחסים ביניהם, בשני הכיוונים: מכתר עד מלכות וממלכות עד כתר.

הספירות האלה הן "ספירות דיושר", שהן צינורות הקשר העיקריים בין הבורא והנברא. גם ספירות ה"עיגולים" הן קשר, אבל קשר כזה שהנברא אינו יכול בינתיים לממש בעצמו. הוא מרגיש את הקשר רק בכיוון אחד, מהבורא אליו. האורח מרגיש שבעל הבית רוצה לתת לו כמעט את כל עולם אין-סוף, חוץ ממה שהוא קיבל בקו הדק, אך האורח אינו מסוגל בינתיים לקבל את האינסופיות הזאת, ולכן הוא מרגיש אותה כ"אור מקיף".

ולכן יש "קו", כלומר "צינור" שמלא באור. כמו "בור", שבזמן מילוי המים (אור החסדים), נקרא "באר". כך גם כשהאור מתגלה בתוך הצינור, הוא נקרא "קו". וכל השאר נשאר בינתיים מסביב, ככלים דעיגולים ואורות דעיגולים.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 27.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
צינור דק אחד…
קרן דקה של אהבה מהעולם הבא
לא קל להיות ʺמקום פנויʺ

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/tTBIv

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest