תעניק אהבה

כנס הערבות העולמי, שיעור מס' 8

הרב"ש, אגרת ח': "ואחר שכבר השגתי את הלבוש הנ"ל, תיכף מתחילים לזרוח בי נצוצי אהבה…"

תחילה אנחנו רוכשים את כוח ההשפעה, אור החסדים, ולאחר מכן מתלבש בו אור האהבה, אור החכמה.

"…והלב מתחיל להתגעגע ולהתאחד בחברי, ונדמה לי שעיני רואות את חברי וכמו כן אזני שומעות את קולם, פי מדבר אתם, הידים מחבקות והרגלים רוקדות באהבה ובשמחה יחד עמם במעגל, ואני יוצא מגבולי הגשמיים ואני שוכח שיש מרחק רב ביני לבין חברי והקרקע השטוחה של כמה פרסאות לא תבדיל בינינו, וכאילו חברי עומדים בתוך ליבי ורואים את כל מה שמתרחש שמה, ואני מתחיל להתבייש ממעשי הפעוטים נגד חברי, ואני פשוט יוצא מכלים הגשמיים, שמתדמה לעיני שאין שום מציאות בעולם רק אני וחברי. ואח"כ גם "האני" מתבטל ונבלע ונכלל בחברי, עד שאני עומד ומכריז שאין שום מציאות בעולם – רק החברים".

הרב"ש כתב את זה מתוך ההשגה הרוחנית. בדיוק בצורה כזאת אנחנו משיגים את המציאות הרוחנית: אין בה שום דבר מהתפיסה הנוכחית שלנו, אלא רק החברים. מה גם שלא מדובר על הפרצופים שניצבים היום מול עיניי, אלא על הכוח הפנימי המיוחד שנמצא בחברים, על הניצוץ המיוחד שכל אחד מהם קיבל מלמעלה. הניצוצות האלה הם החברים של הניצוץ שלי. ואותם אנחנו מחבּרים לקבוצה.

הרב"ש, אגרת מ': "ובו בזמן שמתחילים להרגיש את אהבת חברו, תיכף מתעוררת בו בחינת שמחה ותענוג. כי זה הכלל: עם דבר חידוש משתעשעים. כי זה שחברו אוהבו זה דבר חדש אצלו…"

הוא מגלה אותה פתאום, ומקודם הוא לא ידע את זה, לא האמין בזה, ולא היה מוכן לקבל את האהבה הזאת.

הבעיה שלנו היא לא בלאהוב את החבר, אלא בלהרגיש אהבה מצידו. גם לאהבה הזאת אנחנו מתנגדים, מפני שהיא מחייבת אותנו. אבל כאשר אני מגלה רגש חדש מצידו של החבר, אני כבר לא יכול להתעלם ממנו. בכך החבר מתחיל "לקנות" אותי, לקשור אותי אליו.

"כי תמיד הוא יודע שרק הוא לבדו דואג עבור שלומו וטובתו, אבל ברגע שמגלה שחברו דואג עבורו זה מעורר בו שמחה שאין לשערה".

הוא כבר אינו מסוגל לדאוג לצרכיו הפרטיים כמו קודם לכן. במאמר "הערבות" נאמר שאם אני בטוח, אם אני מרגיש שהאחרים אוהבים אותי, אז אני מתנתק מהדאגות עבור עצמי, מתנתק מהן ללא כל תנאי. זוהי לא סתם הוספת כוחות שמאפשרת לי לעשות חשבון חדש ולהפסיק לחשוב על עצמי. ברגע שאני מרגיש איך החברים אוהבים אותי – באותו הרגע אני מוותר לגמרי על האהבה העצמית. אני כביכול שוכח את עצמי, מפסיק להרגיש את עצמי. האהבה שבאה מבחוץ, מהחברים, תופסת אותי ומוציאה אותי מגבולות עצמי החוצה, אליהם.

"…וכבר אינו יכול לדאוג עבור עצמו, משום שהאדם יכול לתת יגיעה רק במקום שמרגיש תענוג, וכיון שמתחיל להרגיש תענוג בזה שדואג עבור חברו, ממילא אין לו מקום לחשוב עבור פרטיות".

זה קורה באופן בלתי נמנע: אם אני רוצה לעזור לחבר לא לדאוג עבור עצמו, אז אני צריך להראות לו שאני בעצמי דואג לכל צרכיו. במקרה כזה הוא בהכרח מפסיק לדאוג עבור עצמו. בכך אני מוציא אותו מתוך האגואיזם.

לא יעזרו כאן לא נזיפות ולא שיטות החינוך המסורתיות. אנחנו צריכים להעניק לאדם את האהבה במתנה, ובכך אנחנו ללא ספק ננתק אותו מצרכי עצמו.

"ואם נפשך לומר, איך אפשר דבר כזה שעל ידי האהבה יתעורר באדם חשק להתבטל ממציאותו עצמו? על זה אפשר לומר רק תירוץ אחד, כמאמר: "אהבה מקלקלת את השורה", היינו שזה לא על פי השכל, וזה נקרא שלא כשורה. ורק אז, כשיש אהבה כזו מצד החברים, כל אחד ואחד הולך בעולם שכולו טוב", ללא כל דאגות על עצמו. "ומרגיש את עצמו שברך ה' נחלתו, ואז "ברוך מתדבק בברוך"", בהתאם לחוק השתוות הצורה, "וזוכה לדבקות בו ית' לנצחיות", הוא נדבק בעליון, במשפיע השלם.

מדובר כאן על הכוח החזק ביותר שבטבע, על איך לעבוד עם האהבה בשני כיוונים. אפילו ללא הכוח המנוגד של לחץ ודיכוי אנחנו יכולים לנהל את החיים שלנו משני הכיוונים ולחייב את האדם לאהבה, בכך שאנחנו מגלים כלפיו אהבה בצורה מסוימת.

כך גם האהבה יורדת אלינו מהבורא, אבל בדרך הרוחנית הוא מוביל אותנו כביכול בעזרת שתי "מושכות": ייסורים ותענוגים. ושניהם נובעים מתוך האהבה.

מסקנה: אם אני רוצה לעזור למישהו, אני יכול לעשות את זה רק על ידי הכפלת האהבה שלי. בכך אני מחייב את האדם לכל מה שנדרש.

לכן נאמר: "קנה לך חבר". דווקא "קנה". כל הזמן תעניק לו אהבה ואז תראה עד כמה הוא יתקשר אליך. אתה "רוכש" אותו, אתה מחבר אותו לעצמך, ומוליד תגובה זהה. בסופו של דבר כל אחד מאיתנו נכלל באחר.

ואם כל החברים נכללים זה בזה, אז כל אחד מהם מקבל את הכלי המושלם של האין-סוף, את הנשמה השלמה. כך אנחנו משיגים לא רק את השורש הפרטי שלנו, אלא גם את כל המלכות דאין-סוף עם כל אורות הנרנח"י, שהיא הכוח החזק ביותר בכל המציאות.

מתוך שיעור מס' 8 בכנס הערבות העולמי, 08.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
באהבה לגלות אהבה
כיצד להמיס את לב האבן
לא לדחות מתנות ולהיות מוכנים לתת מתנות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest