קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
העבודה שלנו מתחלקת תמיד לשני חלקים: בתקופת ההסתר והגילוי. אפילו במצבים שלפני הגילוי ישנן תקופות שבהן ההסתרה מתחזקת ואחר כך נחלשת ואנחנו מתחילים להבין ולהרגיש מעט יותר.
בתקופות הגילוי אנחנו מקבלים הארה ב"ליבא ובמוחא" ולכן אנחנו נמשכים לחיבור, לדרך הרוחנית, מרוממים את הבורא ואת המטרה. ובתקופת ההסתרה להיפך, אנחנו לא רוצים להתקדם, לא מרוצים מתנאי העבודה, מזלזלים במטרה. כאן כבר אפשר להתקדם רק ב"אמונה למעלה מהדעת", ב"מסירות נפש" וביגיעה אישית, למעלה מהרצון שלי ולמעלה מהכוחות האנושיים.
התנאים האלה לעולם לא ישתנו, אלא האדם חייב להשתנות. כפי שהוא נמשך לידע, להרגשה נעימה שממלאה אותו בזמן העלייה, עכשיו הוא צריך להשתוקק למסירות נפש בזמן הירידה.
אבל מאיפה לוקחים לזה כוח, הרי הרצון לקבל עובד רק על חומר דלק שנקרא "תענוג"? ההנאה קובעת את המטרה ומספקת חומר דלק לעבודה שמאפשרת להגיע למטרה הזאת. אבל אם החושך וההסתרה נעשים יותר סמיכים ונעלמת ההשתוקקות להתקדם, אז מה לעשות?
עד רגע מסוים צריכים להתקדם ולהשקיע מאמץ עד כמה שאפשר. כבר מראש ידוע קצה היכולת שהאדם מסוגל להגיע אליו על ידי קבלת חומר דלק מהקבוצה, מהסביבה, מהמורה, מהלימוד, מהבורא, כלומר מהמקורות החיצוניים. פעם הוא יגיע לקצה הזה אם כל האמצעים שעומדים לרשותו יהיו מסודרים היטב. כלומר, הוא אם מילא את סאתו ומעליה כבר הגיע התפילה. הוא רוצה לעבוד בלי שום שכר, בלי מילוי, כמו "פרפטום מובילה", להיות מכונה שעובדת בלי שום חומר דלק, כלומר, בלי לדרוש כלום. לא לדרוש את גדלות המטרה או הרגשת חשיבות פעולתו, בלי שום פיצוי.
הוא עובד רק מפני שהמלך זקוק לעבודתו. והוא לא מבין את המלך הזה ולא מרגיש אותו, כדי לא לקבל שום פיצוי או הזנה שיכולים לשמש לו כחומר דלק. הוא דואג שלא יהיה לו חומר דלק אגואיסטי! המאמצים שלו לעשות פעולות בלי כל מוטיבציה נקראים "מסירות נפש", יגיעה למעלה מהכוחות האנושיים או "אמונה למעלה מהדעת".
זאת מטרתו, כי היא מאפשרת לו למדוד בצורה מדויקת ביותר האם הוא באמת משתוקק לאתר את הכוח העליון, את הבורא. אם הוא באמת לא היה רוצה לעצמו שום דבר, לא לקבל כלום ולבצע את העבודה בלי שום תנאים והגבלות, במשך זמן אין סופי, בהיקף אין סופי, למעלה מכל פיצוי, אז בכל מדרגה זאת הנקודה שדרכה הוא מתחיל את נגיעתו ברוחניות.
הנקודה הזאת נקראת נקודה של "אמונה למעלה מהדעת". ממנה נוצר ראש ה"פרצוף" כלפי הגוף. זאת כבר מדרגה יותר גבוהה יחסית למדרגה הנוכחית או דבקות עם האח"פ דעליון כמו עובָּר. המצבים האלה מאוד מדויקים, האדם יכול למדוד אותם וכך להתקדם.
לכן, "מסירות נפש" זה לא מושג מעורפל כלשהו אלא הוא נמדד בדיוק כלפי הרצון לקבל של האדם. אם הוא מגביל את רצונו מכל הכיוונים ורוצה לעבוד כדי לא לקבל שום חומר דלק ושום פיצוי לאגו שלו, כלומר, לא עכשיו ולא בעתיד, אז הוא עולה למצב של "אמונה למעלה מהדעת" או ל"מסירות נפש".
מתוך שיעור על פי המאמר מתוך ספר "שמעתי", 08.12.2013
ידיעות קודמות בנושא:
ניתן במתנה על ידי רחמים עליונים
את האמת תקנה ואל תמכור!
שכר עבור הנאמנות
