דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תמיכה בדרך הרוחנית

תמיכה בדרך הרוחנית

laitman_2009-11-19_9481.jpg

שאלה: בכל פעם שאני מגיע לכנס, אני מרגיש מעין כבדות, נטל, שמושך אותי לארץ. אמרת שעוד מעט זה יעבור ואנחנו נרגיש את האיחוד. איך אפשר להיפטר מהכבדות הזאת? מה יכול לעזור לנו?

תשובתי: הכוח היחיד שיכול לעזור לנו נגד האגו שלנו הוא חשיבות המטרה, חשיבות הקבוצה, כאמצעים להשגת המטרה. אבל הדבר החשוב ביותר, זו המטרה.

אם נעבוד על חשיבות המטרה, כדי שהיא תהפוך להיות לדבר החשוב ביותר, אז לא נרגיש שהאגו מפריע לנו. אנחנו נתחיל להרגיש שהאגו הוא הסמן של אותם המקומות שבתוכנו שאותם אנחנו צריכים עדיין לתקן. הוא מראה לנו איפה אתה יכול עוד להוסיף יגיעה, איפה אתה יכול עוד לתקן משהו.

כמו מנוע מקולקל באוטו: במקום שמשהו דופק צריך לכוון את השסתום, איפה שמשהו שורק, צריך לסדר את החיבורים, איפה שהוא מתחמם, צריך להוסיף מים או לנקות משהו.

באופן זהה עובד האגו שלך, בכך שמראה לך שמשהו עדיין לא מתוקן בך. אם אתה מתקדם לעבר המטרה, אם אתה רוצה לכוון את עצמך בצורה הנכונה, אז אתה מגלה את האגו כ"עזר כנגדו". הוא מושך אותך ברגליים, וזה אומר שאין לך מספיק כוח, כאן אתה חייב להוסיף כוח ואז תתקדם קדימה.

אם לא היה לך את הסמן הזה, אז לא היית יודע מה צריך לתקן, בדיוק כמו במנוע, או לדוגמה בגוף שלנו. הבעיה הגדולה ביותר בפיזיולוגיה של הגוף הן מחלות מסוג זה שאיננו מרגישים את התפתחותן. במשך תקופה הן אפילו לא גורמות כאב או הרגשות שליליות אחרות. בעוד שאם אני מרגיש הרגשות בלתי נעימות, אני מייד הולך לרופא ועוצר את המחלה בתחילת התפתחותה, ולא כאשר זה כבר מגיע למצב שלא ניתן לרפא או לנתח.

כלומר, אנחנו צריכים להתייחס בצורה הנכונה לאגו, בצורה הגיונית, לשתף איתו פעולה, ולא סתם לבטלו: "לא רוצה! אני שונא אותו!". לא, האגו מהווה תמיכה בדרך שלנו.

מתוך שיעור מס' 1 מהכנס בליטא, 23.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מנוע נצחי
כשהחולה עדיין לא מוכן להתרפא
השבירה הייתה הכרחית

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest