קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מדוע בתורה הכול כאילו קיים בנפרד: עשיו בנפרד, יעקב בנפרד, יעקב מפחד מעשיו…
תשובתי: פעם למדתי מוזיקה. מה אתה רואה כשאתה מסתכל בתווים? – אתה רואה את מה שאתה צריך ליצור מחדש. שם מצוירים סימנים: תווים, מקצבים, פאוזות, פיאנו, פורטה… כל זה מופנה למי שצריך לבצע את זה.
אני פותח את התורה. כתוב בה: יעקב, עשיו, ישראל, שכם, בנימין, דינה… על מה מדובר שם? – מדובר על תווים שאני צריך לנגן. התווים האלה, הם התכונות הפנימיות שלי, הכוחות הקיימים בי שנקראים מלאכים. מלאכים הם כוחות הטבע שהבורא נתן לי אותם, כדי שאני בעזרתם אוכל לארגן את עצמי ולהפוך להיות שווה לו. למה אני צריך לעשות את זה? – מפני שהודות לכך אני הופך להיות עצמאי, אני באמת רוכש את מעמד הבורא.
לכן, תורה נקראת גם אור וגם ספר הוראות. אני קורא את ההוראות האלה ועובד בהתאם להן. יעקב, עשיו, דינה, שכם, חמור, כל אלו הם כוחות של הנשמה שלי, והתורה מספרת לי, מה עליי לעשות איתם. היא מתארת לי דווקא את אותם התהליכים שאני צריך לבצע, פעולות הדדיות של הדמויות שבה, שזה יחסי גומלין של התכונות הפנימיות שלנו, הרצונות שלנו. כשאני קורא, אני ממש מרגיש כיצד התכונות האלה נשזרים בתוכי, עוברים כל מיני שינויים אפשריים, כיצד אני עובד איתם, כיצד עליי לחבר ביניהם, ולֵמָה בסופו של דבר אני צריך להגיע.
אני מסתכל על הטקסט, כפי שאתה מסתכל על התווים שלפיהם אתה יכול לשיר או לנגן אפילו עכשיו, ללא כלי נגינה, על המיתרים הפנימיים שלך. רק כך אנחנו צריכים לתפוס את התורה, ורק לשם זה היא ניתנה.
