קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
נאמר "בראתי יצר רע". בפרשת "וישלח" דמותו של עשׂו היא איזו גרסה מיוחדת של היצר הרע, בפרשיות האחרות זה פרעה, בלק, בלעם, ושאר הרשעים, אך זה תמיד יהיה היצר הרע שלי, הוא אינו קיים מחוץ לי. רק שמתארים לי אותו בכל מיני מצבים אפשריים, כך שמבליטים כל מיני תכונות שאיתם אני צריך לעבוד כל פעם בדרגה אחרת.
כמשקל נגד, מספרים לי בעזרת אילו כוחות אני צריך לעבוד ומראים לי כיצד המפגש הראשון שלי עם היצר הרע הזה מסתיים בכישלון גמור. כשהוא מתגלה אני מייד מציית לו, אינני יודע מה לעשות! ואחר כך, בהדרגה אני מתחיל להשתחרר ממנו, להתרחק, מצמצם אותו ומתחיל לאט לאט לנהל אותו. אני חותך ממנו חלק ומתקן, אחר כך עוד חלק, וכך אנחנו עוברים משכבה אחת לשנייה עד לגמר התיקון הסופי, עד שמתקנים את כל האגואיזם שלנו.
התורה תמיד מספרת לנו כיצד האדם מתקן את עצמו ועכשיו יהיה לך ממש קל לקרוא אותה. האדם הוא עולם קטן והכול לבטח קיים בך, אתה רק צריך להשתדל למצוא היכן בתוכך נמצא בית אל, שכם, בלק, דינה, כל הגיבורים של הסיפור הזה, ובנוסף לזה כל הדומם, הצומח והחי, על מה שמספרת התורה, כי הרי אלה גם כן התכונות של הנשמה שלך, רק בדרגה יותר נמוכה. בשום פנים ואופן אסור לראות בתורה יצירה ספרותית. על זה נאמר "לא תעשה לך כל פסל".
