דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תינוק מתחת ללב של אימא

תינוק מתחת ללב של אימא

מתוך מאמר של הרב"ש, "ענין אמת ואמונה":

"צורת העיבור, שהיא מדרגת קטנות, שזוהי צורתו אמיתית. אבל כיון שאין לו רק קטנות, נבחן זה לחסרון. ובכל מקום שיש חסרון בקדושה, יש אחיזה לקליפות. ואז הקליפות יכולות לגרום הפלה, היינו שהוולד הרוחני יפול טרם שנגמר בחינת העיבור שלו. לכן צריך להיות דבר המעכב, שהוא, שנותנים לו בחינת שלימות, היינו בחינת גדלות. כיון שהעובר ירך אמו, אז העיבור לא עולה בשם בפני עצמו. לכן העובר אוכל מה שאמו אוכלת. שפירושו, שכל מה שהעובר מקבל, הוא מקבל בכלים של האם. לכן, הגם שאין להוולד כלים מוכשרים לקבל גדלות, אבל בכלים של העליון, שהוא האם שלו, הוא יכול לקבל, משום שהוא מתבטל כולו להאם, ואין לו רשות בפני עצמו.

שזהו נקרא בחינת "עיבור", שהוא מתבטל לגמרי להעליון. ואז כשמקבל גדלות, נמצא שהוא בשלימות. לכן אין שם אחיזה לקליפות. ולכן נקרא זה "כח המעכב". לכן זהו שמירה, שלא תיפול הוולד ברוחניות, כדוגמת שיש הפלה בוולד גשמי, שהאם הגשמי צריכה לשמור על הוולד שלה, שלא יהיה שם שום קלקול חס ושלום, כמו כן הוא ברוחניות."

קשה להסביר במילים את המצב הרוחני של הוולד. כי בעולם הגשמי אנחנו רואים רק את הצורה והתופעה החיצונית ולא יודעים אילו כוחות פנימיים פועלים גם באֵם וגם בוולד. הוולד צריך להיות בשלמות, אחרת הוא לא יוכל לגדול. הוולד לא יכול לגדול בתנאים של הגבלה, לחצים, חוסר. הוא חייב לקבל את כל מה שיש לאֵם.

אמנם שקיימת מערכת שלמה שמטפלת בוולד, אבל היא קשורה לגופה של אימא. זאת אומרת, שהוולד חייב שהיו לו כוחות לביטול עצמי כלפי הגדלות של המדרגה העליונה. ואז הוא ירגיש את עצמו בשלמות ובצורה כזאת הוא יוכל לגדול.

העליון כל פעם פותח את עצמו יותר ויותר כלפי העובָּר, והעובָּר חייב יותר ויותר לסגור את עצמו, לקבל מ"מטה למעלה", בדחייה, ובאותו הזמן גם להיות במצב של שלמות.

אנחנו רואים, שכאן משולבים שני דברים מנוגדים. אמנם שהעובָּר כולו נמצא בתוך האֵם, אבל הוא לא משתמש ברצונות שלו, אלא מבטל אותם ונמצא לגמרי במסירות לאֵם. ובזכות זה הוא גדל.

ההתקדמות שלו נעשית בהדרגה, מדרגה אחר מדרגה. העליון כל פעם פותח לו יותר ויותר אורות, והעובָּר מצד אחד, פותח ומשתמש ברצון לקבל שלו, כי באופן כזה הוא גדל. אבל הוא משתמש ברצון לקבל הזה מ"למטה למעלה", שלא מקבל לתוכו, אלא דוחה הכול בהשפעה. כל פעם הוא בכוח גדול יותר, ברצון יותר ויותר גדול דבוק בעליון.

אנחנו צריכים להשתדל להבהיר את כל הפריטים האלה בסדנה. אפילו שזה יהיה קשה, אבל אנחנו צריכים לתת יותר ויותר מאמץ כדי להתקרב למצב ולהיכנס בו כמה שיותר. עובָּר רוחני, זאת הדרגה הבאה שלנו שאליה אנחנו חייבים לעלות. אנחנו כבר בהכרח הגענו עד אליה. זה דווקא טוב שקשה לנו לתאר אותה ואנחנו מתבלבלים, נמצאים בערפול ובחוסר יכולת להבין אותה. ההתנגדות הזאת תעזור לנו לאחוז חזק יותר בפרטים הקטנים, אבל הקרובים אלינו.

מתוך ההכנה לשיעור, 12.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לידה, יניקה, שנות בית הספר
עיבּוּר הוא הדרגה הראשונה במציאות הרוחנית
להתכלל בעבודה עד לביטול עצמי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/G5F8a

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest