תחת לחץ

אנחנו צריכים להשתוקק לאיחוד וכל הזמן "לדפוק" בנקודת האיחוד הזאת, עד שנגלה ונשיג את שלנו, עד שבפעם הראשונה נרגיש את העולם הרוחני שמתגלה באיחוד, בהתאם לחוק השתוות הצורה.

פעם אחר פעם אנחנו מבררים ומגלים פריטים חדשים, אופנים חדשים בדרך. תופעות רבות מתגלות כתוצאה מהלחץ, לכן אנחנו צריכים "ללחוץ" במידה מסוימת, ואז יתגלה לנו האור שנמצא בפנים.

שאלה: מה זה הלחץ הזה?

תשובתי: לחץ זה חיפוש, כמו שנאמר: "על משכבי בלילות חיפשתי את שאהבה נפשי". אני שוכב בחושך, כלומר, כל החלקים של ה"פרצוף הרוחני" שלי נמצאים בדרגה אחת ואני נמצא ללא אור, ללא הבנה. אבל אני מחפש: מי שולח לי את המצבים האלה? למה? מה הוא רוצה ממני? איך ליצור איתו קשר? ואז הוא מתגלה.

שאלה: אבל איפה כאן הלחץ? החיפוש הזה מצטייר כהרפתקה נעימה…

תשובתי: זה לא טוב אם אנחנו לא מרגישים לחץ. הערבות צריכה לספק אותו לכולם. כאן דרוש "לחץ" פנימי, שאלה בלתי נמנעת ושאינה מרפה: "האם אנחנו נצליח להשיג את המטרה או לא?".

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 31.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
החרס שמודה לאומן הטוב
תורנות כוונה
נקודת התחלה של דרך ארוכה למעלה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/q3TeX

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest