תחת היפנוזה

laitman_2009-03_4166_70.jpg

היסורים מביאים את האדם לשאלה: בשביל מה אני חי? לחיות על מנת לחוות יסורים כשאני נמצא בשירות האגו שלי, את זה אני לא רוצה. מוות עדיף על חיים כאלו. אנשים רבים בעולם מוכנים למות וישנם כאלה שבאמת גומרים עם החיים. אז כיצד לשנות את המצב כדי שאני לא אשרת את הרצון שלי אלא הרצון ישרת אותי? זה אפשרי רק אם יבוא המאור המחזיר למוטב. אני זקוק לכוח הנסתר הזה, למרות שאיני יודע מהיכן הוא מגיע. רק הוא ישנה בי את סולם הערכים, יעלה את חשיבות החיים הרוחניים, ההשפעה, היציאה מעצמי החוצה, מעל הדאגות האגואיסטיות על הקיום כאן ועכשיו.

בשלב מסויים האדם מכיר בעבדות שלו ומבין את משמעות המילים: "בראתי יצר הרע". הוא מביא אותך למוות ולכן אתה קורא לו "רע". החיים נראים לך כמוות, כיוון שאתה עובד בשביל בעל בית אכזרי שלא משלם לך דבר ומשאיר אותך ללא תענוגים, עד שבסופו של דבר אתה מת. אין עבדות קשה יותר מזו. בינתיים אני לא רואה עדיין את היצר הרע שלי, הוא מרמה אותי, מציג את עצמו כאילו שהוא זה אני. אך לאמיתו של דבר מישהו כאילו היפנט אותי, תכנת אותי ואני עושה את מה שהוא רוצה. השליטה שלו כה גדולה, שהוא מנהל אותי בצורה בלתי נראית, אך רודנית מאוד.

אנחנו נולדים כבר מהופנטים ואפילו לא מבינים שאנחנו נמצאים תחת השפעה זרה. ישנם מקרים בחיים כשאנחנו נמצאים תחת השפעה זרה ורק לאחר כמה זמן מגלים את זה ומאוד מופתעים מכך. גם עם היצר הרע אותו הסיפור. הבעיה כאן באמצעי, מה יעזור לנו לפרוץ מתחת העושק? – יסורים הם כפרעה, שקרב את בני ישראל אל הבורא. מלאך המוות הזה כל הזמן מכריח אותך לכופף את גבך עבורו ובסופו של דבר, בציוויים שלו, בעבדותך מתגלה שאתה סובל. אז אתה מתחיל לחפש את סיבת היסורים שלך ויוצא שהם אלה שעוזרים לך להתנתק מהרע. באופן כזה הפרעה שמעביד את בני ישאל בעבודת פרך, מקרב אותם לגאולה.

כך גם אנחנו יחד עם כל העולם עומדים בתחילתו של אותו תהליך. היום הראשונים שמתעוררים הם נשמות זכות יותר ששואלות על משמעות המתרחש: "היכן אותו הנבלה שמעביד אותי? אני לא רוצה לסבול".  קודם כל האדם משתדל בצורה אגואיסטית להבין מה לעשות עם היסורים שלו. לאחר מכן הוא מרים את עיניו ומתחיל לברר את המצב באופן כללי: "מה בכלל קורה כאן?" כך באופן הדרגתי אנחנו נמשכים לצורה אחרת ולמעשה לשליטה אחרת. ממלאך אחד אנחנו עוברים למלאך אחר: מפרעה לבורא. ישנן רק שתי אפשרויות ואין אף אחד יותר ביניהם. בסופו של דבר אתה בוחר מי ימלוך עליך.

נשמות זכות יותר עוברות את זה עכשיו, והאחרות יבואו אחריהן.

מתוך שיעור על מאמר "החרות" של בעל הסולם, 08.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
זרוק מהכתפיים את החמור שלך
החיים כבריחה מהשאלה על משמעותם
כל תענוגי העולם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest