קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך מאמר צ"ט מספר "שמעתי", "רשע או צדיק לא קאמר": "אם הוא, אין לו כל כוח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא לוקח כוח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא, מכוח תכונתו עצמו, אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכוח ההתגברות. אלא לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים."
זאת אומרת, אדם יכול לנהל את החיים שלו ולקדם את עצמו למטרה. קודם כל הוא צריך לבדוק, האם המטרה הזאת היא באמת כדאית כדי להקריב את עצמו למען השגתה, להשקיע בה את כל החיים שלו? כי החיים לא חוזרים. אי אפשר לנסות פעם אחת, להתאכזב במטרה ולהתחיל את החיים מחדש. זה לא הולך בצורה כזאת.
לכן האדם צריך לבדוק היטב על מה כדאי לבזבז את החיים ואחר כך להתכלל בחברה של כאלה אנשים, שמתעסקים דווקא בזה ושאותה המטרה חשובה להם. אז הוא יוכל להתפעל מהם, מגדלות המטרה, ובצורה כזאת לקבל כוח להשגתה.
ועל ידי בחירת המטרה, הוא בזה בוחר לעצמו סביבה שיכולה לתת לו כוחות הדרושים להשגת המטרה. ולאחר מכן הוא מתחיל לעבוד על חשיבות הסביבה הזאת, שהיא תמצא חן בעיניו. ככל שהוא יתפעל יותר מהסביבה, מגדלות החברים ומחשיבות העיסוק שלהם, ככל שהוא יקטין את עצמו בפניהם כדי לקבל מהם השפעה, אז בהתאם לזה הוא ירגיש בתוכו כוחות והתרוממות, התעוררות להשגת המטרה, ואז בטוח שיוכל להשיגה.
לכן, אחרי שהאדם בחר את המטרה ואת הסביבה המתאימה, אז כל המשך עבודתו הוא רק לדאוג שהסביבה הזאת תשפיע עליו בצורה מרבית. ללא זה, לא יהיה לו כוח, ויהיו לו הרבה עליות וירידות. הוא יבזבז המון זמן על כאלה עליות וירידות חסרות משמעות, במצבים של דמדומים שנקראים "לא יום ולא לילה", וכך לא ישים לב איך שהחיים עוברים.
לכן, העיקר הוא לקשור עצמו לחברים, להידבק אליהם, להתחמם לידם, כדי לקבל מהם את חשיבות המטרה. מכאן נובעים כל התנאים שקובעים את היחסים של האדם עם החברה והחובות של כל אחד כלפי כולם. אנחנו צריכים להגדיל ולחזק את החברה הזאת גם כמותית ובעיקר גם איכותית, לשחק כלפי החברים, בכך שנותנים דוגמה זה לזה, עד כמה חשובות לנו גם המטרה וגם הסביבה. לתת דוגמה לכל השאר, כמה צריך להשפיל ולהקטין את עצמנו כלפי החברה והמטרה.
כל התנאים מתוארים על ידי הרב"ש כחוקים הכרחיים שלפיהם מתארגנת הקבוצה, כדי לתת לכל חבר את הכוחות המספיקים להשגת המטרה.
לכן הכול תלוי בחֵן של החברה בעיניי האדם, ועל זה הוא צריך לעבוד. לכן כתוב: "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, כי המאור שבה מחזירו למוטב". המאור פועל בתוך הקשר בין בני האדם, לכן תעזבו את הבורא, כי הוא יתגלה בעצמו ברגע שיהיה קשר נכון ביניכם.
אני ממליץ לכל אחד לדבר על זה בערב עם בני המשפחה. מספיק דיון קצר, קריאה של קטע קטן, אבל זה חשוב מאוד גם לנשים במעגל שלהן ולילדים.
ידיעות קודמות בנושא:
תחליט, להתכונן ברצינות או להשתעשע
הדרך היחידה לשנות את עצמך
"הנקודה שבלב" היא קרש הקפיצה אל הבורא
תודה