קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
|
סדנת חיבור בנושא "השפעת הסביבה על האדם" |
לצפייה בסדנה
להלן קטעי המקור שעליהם התבססה הסדנה:
ה' מניח ידו של אדם על גורל הטוב
1. "ה' בעצמו מניח ידו של אדם על גורל הטוב, דהיינו על ידי שנותן לו חיי נחת ועונג, בתוך החיים הגשמיים המלאים יסורים ומכאובים וריקנים מכל תוכן, שבהכרח נעתק האדם ובורח מהם, בזמן שיראה לו אפילו כמציץ מן החרכים איזה מקום שלוה, להמלט שמה מהחיים האלו הקשים ממות, שאין לך הנחת ידו של אדם מצדו ית' גדולה מזו. ודבר הבחירה של האדם היא רק לענין החיזוק … להתחזק בדרך הטוב בכל מיני אמצעים ותחבולות, ויעשה כל מה שתמצא ידו לעשות בכחו … ולא יפול ח"ו תחת משאו באמצע הדרך".
"כתבי בעל הסולם", "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ד'
הבחירה בסביבה טובה
2. "הגם שיש לכל אחד בחינת "מצע" מהות ראשונית משלו, מכל מקום, אין הכוחות מתגלים בפועל, זולת על ידי הסביבה שהוא נמצא בה. בדומה לחיטה הנזרעת באדמה, שאין כוחות החיטה מתגלים בפועל, זולת על ידי הסביבה שלה, שהיא האדמה, הגשם, ואור השמש … מכן יוצא אשר רק בעניין בחירת הסביבה, משוער כל עניין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש".
"כתבי בעל הסולם", "מאמר החרות"
3. "יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו … ודאי יפול בסביבה רעה … שמתוך זה נעשה כפוי להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, וודאי ענוש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם – אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה.
לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר – הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו".
"כתבי בעל הסולם", מאמר "החירות"
כחומר ביד החוצר
4. "רק בדבר הזה יש להועיל לאדם או לגנותו, דהיינו, בבחירת הסביבה, אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיהם כחומר ביד היוצר".
"כתבי בעל הסולם", מאמר "החרות"
אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו
5. "אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו. לכן האדם מוכרח לינוק מתוך הסביבה שלו. ואין לו שום עצה, אלא דרך תורה ויגיעה רבה.לכן, אם האדם בוחר לעצמו סביבה טובה, אזי הוא מרויח זמן ויגיעה, יען שהוא נמשך לפי הסביבה שלו".
"כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", מאמר רכ"ה "להגביה את עצמו"
אם הוא אין לו כל כח רצון וחשק לרוחניות
6. "אי אפשר לקבל מהחברה השפעה, אם הוא לא דבוק בהחברה, כלומר, שמעריך אותם. ובשיעור הזה הוא יכול לקבל מהם השפעה בלי עבודה, רק מדבקות החברה בלבד".
'כתבי רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", מאמר "מהות חומרת איסור לימוד תורה לעכו"ם"
7. "אם הוא אין לו כל כח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא מכח תכונתו עצמו אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכח התגברות. אלא, לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים".
"כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", מאמר צ"ט "רשע או צדיק לא קאמר"
החברים צריכים בעיקר לדבר ביחד על ענין רוממות ה'
8. "החברים צריכים בעיקר לדבר ביחד על ענין רוממות ה'. כי לפי גדלות ה', שהאדם משער בעצמו, בשיעור הזה האדם מבטל את עצמו מצד הטבע לה'. כי אנו רואים בטבע, שהקטן מתבטל בפני גדול. נמצא, שע"י שהחברים מדברים מרוממות ה', התעורר ע"י זה חשק ורצון להתבטל לפני הבורא, כי מתחיל להרגיש ענין תשוקה וכיסופין להתחבר להבורא".
כתבי רב"ש, כרך ב', "מאמרי חברה", מאמר "מה לדרוש מאסיפת חברים"
9. "דווקא איש יכול לעזור להשני, בזה שהוא רואה, שהוא נמצא במצב השפלות. וכמו שכתוב: אין אדם מתיר את עצמו מבית אסורים, אלא דווקא חברו יכול לעשות לו מצב רוח מרומם.
דהיינו, שחברו מרים אותו ממצב שבו הוא נמצא, למצב רוח של חיים. ומתחיל להשיג שוב כוח ביטחון של חיים ועושר. ומתחיל, כאילו המטרה שלו נמצאת עכשיו קרובה אליו".
כתבי רב"ש, כרך א', "מאמרי חברה", מאמר "איש את רעהו יעזורו"
קלות ראש הורס הכל
10. "בשעה שאדם רואה, איך הסביבה שלו, מקילים ראש בעבודתו ית', ואינם מעריכים רוממותו כראוי – אין האחד יכול להתגבר על הסביבה, וגם הוא אינו יכול להשיג רוממותו ית', אלא שמיקל ראשו בעת עבודתו כמוהם. וכיוון שאין לו הבסיס של השגת רוממותו ית', מובן מאליו, שלא יוכל לעבוד להשפיע נ"ר ליוצרו ולא לתועלת עצמו. כי אין לו חומר דלק ליגיעה …
ובזה תבין הכתוב: "ברוב עם הדְרָת מלך". כי ערך הרוממות בא מן הסביבה בב' תנאים:
א. במידת ההערכה של הסביבה.
ב. במידת גודלה של הסביבה. וע"כ ברוב עם הדְרָת מלך".
בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר
והרחיקנו מאדם רע ומחבר רע
11. "ואל תתחבר לרשע". שכך אמרו חכמים כל המתדבק לרשעים, אעפ"י שאינו עושה כמעשיהם, נוטל "שכר" כיוצא בהם. למה הדבר דומה, כמי שנכנס לביתו של בורסקימעבד עורות, אע"פ שלא לקח ממנו כלום מכל מקום, ריח רע קלט והוציא עמו".
רבי עובדיה מברטנורא (איטליה מאה ה- 16)
12. "ידוע, שהיות שהאדם נמצא תמיד בין אנשים, שאין להם שום שייכות לעבודה של דרך האמת, ולהיפך, הם תמיד בהתנגדות לאלו שהולכים בדרך האמת, והיות כי מחשבות של אנשים מתערבות זו בזו, נמצא, שדיעותיהם של המתנגדים לדרך האמת, נכנסים לאלו שיש להם קצת תשוקה ללכת בדרך האמת. לכן אין עצה אחרת, אלא שיקבעו לעצמם חברה, כדי שתהיה להם מסגרת. שזה ענין של קהילה נפרדת, שאין היא מתערבת באנשים אחרים, שיש להם דיעות אחרות מבחברה זו. ובכל פעם הם צריכים לעורר את עצמם, את ענין מטרת החברה, בכדי שלא יהיו נמשכים אחרי הרבים. כי כן הוא הטבע, שנמשכים אחרי הרוב".
כתבי רב"ש, כרך א', מאמרי "שמעתי", מאמר "ענין חשיבות החברה"
13. "אנו מתפללין בכל יום והרחיקנו מאדם רע ומחבר רע, כוונת כפל הלשון דאדם רע, היינו מי שיוכל להרע לו ולצערו כשפוגע בו אף בשוק, אף שאינו מתחבר עמו, ע"כ אנו מבקשים להרחיקנו מאדם רע שלא יארע לנו רשעות ממנו. אבל חבר רע הוא יותר גרוע, שרע נקרא מי שיש לו מחשבות רעות והרהורי עבירה, ומי שיש לו חבר רע הוא מזיק גם לו והוא רעה גדולה עד למאוד, כי גם הוא נתפס ח"ו במחשבותיו הרעים … לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם … נמצא שחבר רע מביא לידי חטא ח"ו וכבר אמרו חז"ל שהמחטיא את האדם יותר רע מההורגו, ובזה חבר רע גרוע מאדם רע, שאינו מריע לו רק בגוף, ע"כ עיקר גדול הוא להשתדל מאוד להשיג חברותא טובה".
ספר הנהגות צדיקים, הנהגות ומדות טובות מרבי יעקב יחזקיהו
14. "יש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים, היות שהדעות והמחשבות עוברים מאחד להשני ע"י הדבקות שבהם. לכן כל אחד נכלל מהכוחות של השני, וע"י זה יש לכל אחד כוח של כל החברה, לכן, הגם שכל אדם הוא אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה".
כתבי רב"ש, כרך א', מאמרי "שמעתי", מאמר "הצורך לאהבת חברים"
אתם עשיתם אותי
15. "אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם". הנה בזהר הק' שואל: "כיון שכבר אמר תלכו ותשמרו, למה עוד ועשיתם. ומשיב, אלא מי שעושה מצוות התורה והולך בדרכיו, הוא כאילו עשהו למעלה, אמר הקב"ה: כאלו עשאני. וזהו פירוש "ועשיתם אותם"- כאילו אתם עשיתם אותי".
כתבי רב"ש, כרך ב', "אגרות", אגרת ע"ו
16. "חז"ל אמרו "הלואי אותי עזבו, ותורתי שמרו, המאור שבה, מחזירן למוטב" (ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז) … אומר להם הכתוב בשם ה', שאומר להם: "הלואי שתעזבו אותי", כי כל יגיעתכם לריק וללא הועיל, משום שאינני נמצא בשום מקום, אלא בתורה. לכן שמרו את התורה, ושם תחפשו אותי. והמאור שבה, יחזירכם למוטב".
כתבי בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות קמ"א
