תחילה, הודיה

כנס בסנט פטרבורג. שיעור מס' 6.

שאלה: אם הקבוצה נמצאת בהרגשת חושך, האם זה נכון להשתמש באגו, כלומר בקנאה, תאווה וכבוד, ביחס לאיחוד וחיבור?

תשובתי: בכל דרגה, חושך נקרא מצב אחר לגמרי. חושך יכול להיות חוסר קבלה של משהו, ויכול להיות חוסר יכולת לפעול, שאני באפיסת כוחות. או להיפך, אני אסיר תודה לחושך הזה, שאני יכול לפעול ב"אמונה למעלה מהדעת", וכדומה.

הערה: אני רואה שאני לא יכול להתעלות מעל עצמי, למצוא את הקשר עם החברים, להרגיש, שכוח אחד מנהל אותנו. אין לי שום דבר, חוץ מהאגו, ואני מתחיל לעבוד בעזרתו, כדי שהחברים יתחילו להיכלל זה בזה.

תשובתי: כאן צריכה להיות אצלכם תפילה של הודיה עצומה לבורא, על כך שהוא נותן לכם הזדמנות לעשות משהו במצב כזה חשוך.

זוהי הפעולה הראשונה הנכונה. אם יש לכם לפחות איזו שהיא הזדמנות לעשות משהו בצורה נכונה, אז אתם צריכים מיד להודות לבורא. אז אתם תקבלו מגע עימו, עוד לא גלוי ומובהק, אבל כבר מגע.

בכך שקיבלתם הזדמנות לפנות נכון לבורא ולהודות לו, אז אתם פונים אליו בבקשה לעזור לחברים. ובהמשך, הכול כבר ילך בשרשרת.

מתוך שיעור מס' 6 בכנס סנט פטרבורג, 21.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
איך להודות לבורא?
ההודיה על העבר מכינה לעתיד
הודיה לבורא זה מנוף לפסגות חדשות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/tJPHT

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest