קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם אתה יכול לתת דוגמה קונקרטית של יחסים משפחתיים מתוקנים? בינתיים זה לא ממש מובן לי.
תשובתי: למשל, לאישה נדמה שבעלה לא תומך בה, היא מרגישה את עצמה בודדה. אבל היא צריכה להתייחס אליו ולדבר כך כאילו שהיא מרגישה את תמיכתו במאה אחוז. במקום להיעלב שהוא בכלל לא תומך בה, היא מודה לו שהתמיכה שלו עוזרת לה מאוד.
ומה הבעל יענה לה על כך? – בתחילה הוא יהיה המום, מפני שהוא חשב שהיא מתכוונת לעשות לו שערורייה. הוא יחשוב שהיא פשוט מתעללת בו. אבל זה לא סתם הפוך והכול להיפך, אלא הופכיות מהופכיות מהופכיות… כי היא הרי רואה בך חסרונות, מעבירה אותם על עצמה, ולך אומרת את מה שבאמת הייתה רואה בך אם האגו שלה לא היה מפריע לה.
שאלה: לא מובן, איך אני יוכל לומר משהו הפוך ממה שאני מרגיש?
תשובתי: אבל תבין שאנחנו לא רואים את העולם, אנחנו רואים רק את עצמנו! לכל אדם עומד על העיניים מסנן שמעביר רק את מה שטוב או רע עבורי. כל זה כדי שאני אוכל להתרחק מהמזיק לי ולהתקרב למועיל. בצורה בררנית כזאת אני רואה את העולם.
העולם האמיתי שקיים מחוצה לי, מהצד השני של כפות הידיים שלי, שעל ידן אני מכסה את העיניים, אינו ידוע ואינו מוכר לי. אני לא מבין אותו ולא יודע עליו שום דבר. הוא ניצב מולי בכזאת צורה, כפי שהרצון האגואיסטי שלי מצייר לי אותו.
אבל אם אני מתחיל לתפוס את הרצון האגואיסטי הזה כאויב שלי, ורוצה לראות את העולם כטוב, אז אני רוצה להסיר את המשקפיים האגואיסטיות, המעוותות האלה. ולשם כך, על כל הרע שאני רואה אני אומר לך כמו על הטוב. כך אני לא משקר לך, כי אני הרי מתייחס אליך כמו שאימא מתייחסת לילד שלה, וכל התכונות שלך מוצאות חן בעיניי.
כך אני אראה אותך, כי הסרתי את המשקפיים האגואיסטיות, כי מחוצה לי הרי קיים רק עולם מושלם.
שאלה: אבל המשקפיים העקומות והביקורתיות האלה עד עכשיו נמצאות עליי?!
תשובתי: אבל אתה רוצה לראות את מה שנמצא מאחוריהם, לעלות מעל לדעת שלך. לתוך העדשות האלה מולחם האגו הטבעי שלך. ולכן אתה מסתכל דרכן על בת הזוג שלך ורואה רק חסרונות.
אם אלה היו משקפיים רגילים, אתה פשוט היית מסיר וזורק אותם, אבל העדשות האלה מושתלות בך. ולכן את כל הרע אתה צריך להכיר כטוב, כי אתה זוכר שאתה מביט דרך משקפיים עקומות.
"על כל פשעים תכסה אהבה", זה אומר, שלא נשארים פשעים ובמקומם יש רק אהבה. אתה אוהב את כל מה שקיים בבת הזוג שלך. אתה פשוט לא שם לב לכל החסרונות שבה, הודות לכך שהרגל נעשה טבע שני. תשתדל בכל כוחך עד שזה ייכנס להרגל!
בוא נחליט, שמרגע זה ואילך, אנחנו מתנהגים בבית כאילו ששנינו מושלמים ובינינו לא נוצרים שום ניגודים וסתירות. כאילו שאנחנו באמת רוצים לעשות מקסימום טוב זה עבור זו ולהיות כגוף אחד. לא פיזית, במיטה, אלא נפשית, פנימית. לאחר הרבה תרגילים מסוג זה, אתה תראה כיצד זה פתאום מתממש ומתגשם.
אבל ודאי, כאן אי אפשר להסתדר ללא לחץ חברתי מהסביבה. אתה אף פעם לא הולך מהסדנה הבלתי נגמרת הזאת, אתה כל הזמן נמצא בה. ואז אתה פתאום תראה איך הטבע בתוכך ומחוצה לך מתחיל להשתנות. העולם ייראה לך אחרת ואתה בעצמך, וכל היחס, הכול ישתנה. כמו שנאמר: "עולם הפוך ראיתי".
זה נראה כתרגיל פסיכולוגי, אבל יש בו עמקות רבה מאוד. דרוש לנו כוח קולקטיבי שישפיע עלינו ויעזור לנו להתחיל בהכשרות ובתרגולים כאלה. אבל ישנו כאן תנאי מאוד חשוב: המורה בחברה כזאת חייב להיות מארגון "בני-ברוך".
מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה 33, 12.07.2012
ידיעות קודמות בנושא:
המאבק על רף השיא של היחסים המשפחתיים
נשוי, אך חופשי כציפור
אור שלי, ראי, תספר ותראה לי את כל האמת
