קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מחקר: בשנת 1978 האנושות הגיעה לאיזון מושלם של עושר, לקצב של צמיחה וסיפוק מהחיים (שיא של שביעות רצון מהחיים), אבל מאז, רמת שביעות הרצון מהחיים לא גדלה, למרות הצמיחה הכלכלית.
בכמה הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מגדילה את רווחתם של האנשים? לשֵם כך הכלכלנים חישבו את המדד של ההתקדמות הטבעית, שמורכב מ- 24 מרכיבים המשקפים היבטים שונים של חיי האדם (הוצאות על צריכה עצמית, רמת הפשיעה, זיהום הסביבה, רמת הסיפוק מעבודה, וכולי). הסתבר, שעד שנת 1978 הצמיחה של התמ"ג והצמיחה של המדד היו זהים (במדינות אחדות זה נמשך כמעט עד שנת 2000), ואחר כך הם נפרדו, התמ"ג צמח ואילו המדד (IEP, רמת אושר) נעצר.
בזה אשמים הגורמים הידועים לנו, הפער הגדל בהכנסות, העלייה ברמת הפשיעה, הגידול בכמות הגירושים, זיהום האוויר והמים, ההתערבות המקסימלית של האדם בתוך הסביבה. אחר כך אנשים ייצרו יותר ויותר מוצרים, אבל זה כבר לא הביא לגידול ברמת האושר.
להשיג שביעות רצון מהחיים אפשר רק במקרה של בניית חברה צודקת יותר.
תגובתי: המסקנה היא שוב נכונה. רק שלא מובן לכולם כיצד לממש אותה. אבל אף אחד לא מסכים שלתקן את החברה אפשר רק דרך תיקון האדם עצמו. וזה אומר, שלפנינו שוב ייסורים, שבכל זאת יאלצו אותנו לבחון מחדש את היחס שלנו כלפי האמצעי היחיד – השיטה של החינוך וההשכלה האינטגראליים. אז תור הזהב שלנו עוד מלפנים!
ידיעות קודמות בנושא:
ואקום של ערכים נגד הכלכלה
סוף עידן הזהב
השאלה העיקרית של ההתפתחות היא על משמעות החיים
