דף הבית / כללי / "תוציא מצרה נפשי"

"תוציא מצרה נפשי"

תהלים קמ"ג: "מַהֵר עֲנֵנִי, יְהוָה– כָּלְתָה רוּחִי: אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי; וְנִמְשַׁלְתִּי, עִם-יֹרְדֵי בוֹר. הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר, חַסְדֶּךָ– כִּי-בְךָ בָטָחְתִּי: הוֹדִיעֵנִי, דֶּרֶךְ-זוּ אֵלֵךְ– כִּי-אֵלֶיךָ, נָשָׂאתִי נַפְשִׁי. הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי יְהוָה– אֵלֶיךָ כִסִּתִי. לַמְּדֵנִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ– כִּי-אַתָּה אֱלוֹהָי: רוּחֲךָ טוֹבָה; תַּנְחֵנִי, בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר. לְמַעַן-שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי; בְּצִדְקָתְךָ, תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי. וּבְחַסְדְּךָ, תַּצְמִית אֹיְבָי: וְהַאֲבַדְתָּ, כָּל-צֹרְרֵי נַפְשִׁי–כִּי, אֲנִי עַבְדֶּךָ."

מתוך זה אנחנו רואים שהאדם נמצא בדרגת "אמונה למעלה מהדעת". הגאולה העתידית צריכה להתרחש בחיפזון, כפי שזה כבר קרה בענף הגשמי של השורש הרוחני בזמן יציאת מצרים. היציאה היא מתוך מצב שלאף אחד כבר אין שום תקווה לצאת ממנו בזמן הנוכחי ובמצב הנוכחי, ופתאום היא מתרחשת כביכול ברגע הכי לא מתאים!

המקובלים תמיד הסתירו את הקשר בין חכמת הקבלה לכלל "ואהבת לרעך כמוך". הם לא רצו לספר לאדם הרגיל שהכול תלוי באהבה, בחיבור, במסירות נפש, ביציאה כלפי הזולת, בתפיסת המציאות שנמצאת מחוץ לרצון האדם, למעלה מהאגו שלו. הם הבינו שזה ידחה את האנשים מחכמת הקבלה, מהתיקון. האדם האגואיסטי אינו מסוגל לשמוע שחייבים לעבוד רק כדי להתחבר עם הזולת שהוא מזלזל בו מטבעו. האדם חושב רק על עצמו ואינו מסוגל לחשוב על השפעה בלי תועלת לעצמו. כלומר, הוא לא יחשוב על אף אחד אלא אם כן הוא יקבל שכר בעד זה.

אם מדברים עם אנשים על אהבה כזאת, אז ברור שהם לעולם לא יתקרבו לתיקון. לכן, במקום שיטת התיקון, המקובלים הורו לאנשים לעסוק בינתיים בפעולות גשמיות מסוימות, "במצוות אנשים מלומדה", "מגירסא דינקותא". מלמדים את הילד מגיל צעיר התנהגות כזאת, כדי שהוא יגדל ויחשוב שכך צריך להיות ושזה רצון ה'.

לכן, תמיד יש ביניהם מתנגדים לחכמת הקבלה. והם מבינים שפעם יצטרכו להגיע להשפעה ולאהבת הזולת, לחיבור בין כל חלקי הנשמה השבורה, אבל לא עכשיו. עדיין אין סימנים ברורים שהגיע הזמן מצד ההשגחה העליונה, לפי המצב הכללי של העולם ושל עם ישראל.

ובאמת, רק במאה העשרים אנחנו מזהים סימנים כאלה. והעיקר הוא שהמקובלים אומרים לנו שהגיע הזמן. אבל ככל שאנחנו מתקרבים לגילוי האמת לכולם, להסבר על מה באמת מדברת חכמת הקבלה וכיצד היא מתממשת בפועל דרך החיבור, כך זה דוחה יותר את האנשים. אפילו קשה להם לזכור זאת. האדם אינו משתוקק לחיבור בצורה אינסטינקטיבית, זה לא הדבר הראשון שהוא חושב עליו אחרי שהוא מתעורר באמצע הלילה או בבוקר. לכן, בהמשך אנחנו עוד נראה כמה אנשים יבואו אלינו וייפלו בדרך. כי המטרה הזאת אינה מושכת את האדם הרגיל.

שיטות מיסטיות ותיאוריות מתוחכמות למיניהן מנצלות את הידע של חכמת הקבלה, גילוי עתידות, גלגולי חיים, כוחות מסתוריים, כל אלה מושכים את האדם הרגיל. אבל גילוי הבורא הוא גילוי תכונת ההשפעה. האדם מוכן לזה אם מראים לו שיש לו מזה תועלת אגואיסטית, כלומר הוא מוכן להשפיע על מנת לקבל. אבל דבר כזה אסור להראות.

אסור לגלות מה מביא גילוי הכוח העליון לנבראים. בעל הסולם כותב, "כל אחד ואחד מבני העולם היו מקצצים ידיהם ורגליהם שבע פעמים ביום, כדי להשיג רגע אחד בכל ימי חייהם, בטעם כזה המורגש להם". אבל אם יתנו לאדם הרגשה כזאת, אז הוא כבר יהיה מכור אליה ולא יוכל לחשוב יותר על שום דבר אחר. אז כיצד הוא יוכל לעלות "למעלה מהדעת" ולרצות אי פעם להשיג את תכונת ההשפעה? אם יתגלה קודם "אור החכמה", אז "אור החסדים" כבר לא יוכל לתקן אותו. שוב תהיה שבירה יותר גדולה מקודם. לכן, לתיקון האדם נחוצים שלושה גורמים.

הגורם הראשון הוא שורש הנשמה, ה"רשימו".

הגורם השני הוא האור שהיה פעם בתוך ה"רשימו" ורצה למלא אותו ב"על מנת להשפיע", אבל הסתלק מתוכו ונשאר בצורת "אור מקיף". עכשיו האור הזה מאיר מרחוק וממתין למצב שה"רשימו" שנמצא בתוך הרצון לקבל יקבל תמיכה מהרצון לקבל.

הרצון לקבל אינו מסוגל לתמוך ב"רשימו" כי כל כוונתו היא "על מנת לקבל". אבל הוא יכול להתחבר עם "רשימות" אחרות, מה שנקרא, עם "נקודות שבלב" ומהן לקבל התרשמות. כך ה"רשימות" הללו יתחברו ויתקרבו זו לזו. ככל שה"רשימות", "הנקודות שבלב" תתקרבנה, הן תעוררנה את המאור המחזיר למוטב.

המאור המחזיר למוטב יכול להיות פרטי וכללי. המאור הפרטי תמיד מחזיק ומטפל ב"רשימו" ומקדם אותו בהדרגה. והאור הכללי מתעורר בזכות ה"רשימות" המתקרבות כתוצאה מפעולת האנשים ומתקן אותם, כי גם ה"רשימות" שבורות.

לכן, יש שלושה גורמים: "רשימו", "אור מקיף" והניסיונות שלנו להתחבר, כלומר איחוד שאפשר להשיג דווקא דרך הגופים בעולם המדומה שלנו.

כך אנחנו עובדים, והעיקר, לא לדאוג למצבים הקשים שאנחנו עוברים במיוחד ממש לפני הגילוי. אנחנו לא מבינים מה מקדם אותנו ומה לא, מה יותר קרוב לרוחניות ומה לא. בדרך כלל זה נראה לגמרי הפוך לשכל ולרגש שלנו.

מתוך ההכנה לשיעור, 14.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לא תוכל לחסוך במכשולים
סוד לידת הנשמה
נס "יציאת מצרים"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/n2VC8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest