"היעדר קודם להוי"ה"

בעל הסולם, מתוך המאמר "וזאת ליהודה": "וטעם הדברים הוא, משום שהשי"ת הוציא את הבריאה יש מאין. ואם כן, אין לך שום הוי"ה, שלא היתה בהעדר מקודם לכן. אמנם ענין ההעדר הזה, יש לו צורה נבדלת, בכל אחד ואחד מפרטי הבריאה.

אנו מוצאים, שהתחלה של הדומם יהיה בהכרח העדר גמור. אמנם התחלה של הצומח איננו העדר גמור, אלא רק מהדרגה הקודמת לו, שנחשבת העדר בערכו. והיינו ענין הזריעה והרקבון, ההכרחית לכל גרעין, שהוא קבלתו מצורת הדומם. וכן ההעדר של הויות החי והמדבר, כי צורת הצומח נחשבת העדר כלפי החי. וצורת החי, נחשבת העדר כלפי המדבר."

הבירור העיקרי שצריך לעשות במדרגה הנוכחית שלך כדי לעלות לדרגה הבאה, זה שאין לי את הדרגה העליונה הזאת! כמו שנאמר: "היעדר קודם להוי"ה".

אני לא יודע בדיוק מה צריכה להיות המדרגה הבאה שלי, אבל היא חסרה לי! אם החיסרון שלי כלפי המדרגה הבאה כבר הבשיל לגמרי, אז אני עובר אליה. זה נקרא ש"היעדר קודם להוי"ה".

כך זה קורה במעבר מדרגת דומם לדרגת צומח, מדרגת צומח לדרגת חי, ומדרגת חי לדרגת המדבר. ואיך אפשר מדרגת המדבר לעלות לדרגת הבורא? מאיפה אנחנו יכולים לברר את הצורה החסרה לנו?

"ולפיכך מלמדנו הכתוב, ענין ההעדר הקודם להוית האדם, שהוא צורת הבהמה. אין אנו מוצאים צורך מיוחד נטוע בחפץ האדם, שלא יהיה נמצא בכל מין החי, זולת ההתעוררות לדביקות אלקית. אשר רק מין האדם מוכן אליה, ולא זולתו. ונמצא, שכל ענין ההויה של מין האדם, הוא משוער רק באותה ההכנה הטבועה בו, להשתוקק לעבודתו ית'.

ובזה נעלה הוא על הבהמה. ולפי זה, נבין גם כן ענין ההעדר הקודם להוית האדם, שהוא ענין שלילת החפץ והרצון לרבת ה', שכן הוא מדרגת הבהמה כנ"ל."

יוצא, שאנחנו צריכים להרגיש שאנחנו לא רוצים את הבורא ואת העולם הרוחני, אלא רוצים להישאר "בהמות" עם חיים מסודרים ושבעים ב"דיר" שלנו, וכלום חוץ מזה. כלומר אני חייב לגלות את הרצון האמיתי שלי במצב הנוכחי ואת הסירוב לצאת ממנו לפחות במילימטר. זוהי הרגשת ההיעדר.

אני לא מרגיש שחסרה לי הדרגה הבאה, אלא להיפך, אני רואה שהיא בכלל לא חסרה לי בשום צורה. בהתאם לטבע שלי אני מוכן להישאר בדרגה "בהמית" לעולמים. ללא הרגשה כזאת אני לא אוכל להגיע להכרה של הצורה השלילית.

"והוא ללמדנו, שצורתו של ההעדר, אינו אלא בחינת השלילה של ההויה. והנה צורת ההויה, שהיא הגאולה, מודעת לנו בכתוב "ולא ילמדו עוד איש את רעהו וכו', כי כולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדולם". ואם כן, יהיה צורתו של ההעדר הקודמתו, דהיינו צורתו של הגולה, רק בבחינת השלילה של דעת השי"ת, שזהו חסרון באל"ף, שחסר לנו בגולה, והמקווה לנו בגאולה, שהיא הדביקות באלופו של עולם כאמור."

אם חסר לנו רק הגילוי של הבורא, של כוח ההשפעה, ולא למען תענוג עצמי, אלא מפני שזו התכונה הנעלה ביותר, אז אנחנו מוכנים להתקדם למצב של גאולה.

מתוך שיעור על המאמר "וזאת ליהודה", 31.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כאשר העולם מתכווץ לנקודה
להתגבר על המכשול הפוטנציאלי
חור שחור ואגואיסטי