דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תוצאות של השורשים העליונים

תוצאות של השורשים העליונים

כתוב בספר הזוהר: "כלל הכל הוא, כי כמו שיש עשר ספירות האמונה למעלה, כך יש עשר ספירות דכשפים הטמאים למטה, וכל מה שיש בארץ, מהם אחוזים בצד זה, ומהם אחוזים בצד האחר. והתיר לנו הכתוב אותם בעלי חיים, הנאחזים בצד עשר ספירות הקדושה, ואסר לנו כל בעלי חיים, הנאחזים בצד עשר ספירות הטומאה."

כמובן שלא מדובר על העולם הזה ועל שימוש בכישופים, מפני שכל מה שנוגע לכישוף הוא השפעה פסיכולוגית על האדם, לא יותר מזה. והאיסור על מאכל בעלי חיים מסוימים הוא תוצאה של שורשים רוחניים.

בשורשים הרוחניים יש אפשרויות אגואיסטיות ואלטרואיסטיות. האפשרויות האגואיסטיות נקראות "טמאות", כלומר לא נקיות מהזוהמה האגואיסטית. ולהיפך, התכונות בדרגות דומם, צומח, חי ומדבר, המבוססות על השפעה ועל אהבת הזולת נקראות "כשרות", מתוקנות, ואפשר להשתמש בהן.

העתקת תכונות מסוימות מהתכונות הרוחניות בעולם הגשמי נחשבות לטמאות. אבל אלה רק סמלים. למשל, אסור להשתמש בבשר חזיר או בשר של גמל, מפני שהם טמאים. זאת משום שהכוחות שמגיעים מלמעלה התואמים לבעלי החיים הללו, הם אגואיסטיים. והכוחות האחרים התואמים למשל לתרנגולת, עז או פרה הם אלטרואיסטים. לבעלי החיים הללו ישנם סימנים מיוחדים כהעתקה מהעולם הרוחני.

בעולם העליון, כדי שהרצון לקבל, ה"מלכות" תהיה אלטרואיסטית, היא צריכה להתחבר עם "בינה" (כוונה על מנת להשפיע). לכן, מערכת העיכול של רוב בעלי החיים מעלי הגֵרה מסמלת רצון לקבל על מנת להשפיע, מפני שהיא מסמלת תהליך מיוחד של ספיגת המזון הבנוי על העיקרון של לעיסה – גיהוק, לעיסה – גיהוק, בדומה להתגלות תכונת ה"מלכות" ב"בינה", "מלכות" – "בינה".

קודם כל, כמובן שאין שום דבר רוחני בבעלי החיים שמעלים גֵירה, אבל דווקא כך מתגלות התכונות הרוחניות בתכונות הגשמיות בעולם שלנו.

שנית, הכוונה על מנת להשפיע והרצון לקבל קיימים בנפרד והם קו ימין וקו שמאל. במידה שיש כוונה על מנת להשפיע, באותה המידה אפשר לקבל על מנת להשפיע. לכן, פרסה שסועה מסמלת שני קווים: ימין ושמאל.

לכן, בעולם שלנו בעלי חיים כשרים נחשבים אלה שיש להם פרסה שסועה ומערכת עיכול מיוחדת של העלאת גֵירה.

דגים כשרים הם כאלה שיש להם סנפירים וקשקשים, שמסמלים "מסך". קיימות הגבלות גם על מאכל סוגי עופות מסוימים, שנובעות מתוך התכונות העליונות.

בתורה רשומים נציגי עולם החי בעלי "החותם האלוקי", כפי שנאמר עליהם "דע כי את זה אני בראתי ושום דבר אחר ממין זה לא בראתי, ואתה לעולם לא תמצא".

הדבר המעניין ביותר הוא, שהתורה היא בת שלושת אלפים שנה ועד כה לא מצאנו בה משהו שלא מוזכר בה. כל הרצונות בדרגת דומם, צומח, חי ומדבר של העולם הרוחני מתגשמים בעולמנו בצורת אובייקטים ותופעות גשמיות וכלפי כל אחת מהדרגות הללו יש דרישות שמשתנות בהתאם לדרגה.

בדרגת הדומם אנחנו יכולים להשתמש בכל מה שרוצים. אולם, למעשה, אנחנו משתמשים רק במלח, מים ואדמה (ישנם סוגי קרקע שאפשר להשתמש בהם למאכל).

גם בדרגת הצומח יש סוג מיוחד של כשרות, כלומר אישור להשתמש בסוגי צמחים שונים שמסמלים שימוש ברצון. למעשה, כולם ראויים למאכל. אבל חל איסור לאכול פירות מהעץ במשך שלוש השנים הראשונות, אלא העץ צריך להביא פירות במשך שלוש שנים ורק אחר כך אפשר להשתמש בפריו למאכל. ישנם איסורים מעטים בנוגע לשמירת הפירות, פרי בוסר ופרי שנרקב אסורים למאכל, וכולי.

בדרגת החי ישנן הגבלות מחמירות ביותר, שמהן נובעים כללי הכנת המזון המורכבים ביותר. העיקר, לנקז לחלוטין את הדם של בעלי החיים, לחתוך ממנו חלקים שאינם ראויים למאכל ולבשל את הבשר בצורה מיוחדת עד מידה מסוימת, לא פחות ולא יותר. הכול מוגדר בדיוק.

דרך אגב, החוקים הללו הם המתאימים ביותר לתפקוד תקין של מערכת העיכול של האדם. המקובל הגדול, הרמב"ם, שהשיג את השורשים של התופעות הללו, כתב ספר על מזון על פי החוקים הרוחניים. אם אנחנו נתחיל לחיות בהתאם לחוקים הללו, אז קיומנו יהיה בהתאם לעולם העליון, בהתאם לחוקים הרוחניים, ולכן יהיה תמיד לטובתנו, כולל לטובת הגוף הגשמי.

ואם מדברים בשפת הקבלה, הכול בנוי על היחס בין ה"מלכות" ל"בינה". "מלכות" היא תכונת הקבלה, "בינה" היא כוונה על מנת להשפיע. אם הכוונה על מנת להשפיע קשורה נכון עם תכונת הקבלה, כלומר, מכוונת ל"לקבל על מנת להשפיע", אז אנחנו משתמשים בהן נכון. זה נקרא שימוש "כשר" ב"מלכות", מפני ש"כשר" משמעותו "על מנת להשפיע" דרך החברה לבורא.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 18.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לא תבשל גדי בחלב אימו
כשר, כלומר מתאים לשרת את הבורא
עבור נקיות הכוונה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Ke5Hj

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest