תגלו את העליון ולא תצטערו

שאלה: האם הרגשת העליון נתפסת כתענוג?

תשובתי: ודאי, זה ברור, תמיד. הרגשת העליון תמיד מלווה בתענוג. לא יכול להיות שאדם יגלה את העליון ויצטער על כך.

העליון, זה מי שקובע את כל העולם שלך, זה אח"פ, שבתוכו אני נמצא כעוּבָּר ברחם אימו. הוא מייצב לי את כל המציאות.

אם חוץ מהעולם מסביב אני מרגיש גם את מי שיוצר ומייצב אותו, זה נקרא שאני מגלה ורואה את העליון. לְמה שאני יכול לתפוס עכשיו ברגש ובשׂכל שלי, סופג בתוך התכונות, הרצונות והמחשבות שלי, לכל התמונה הזאת, אני צריך להוסיף עוד ישות אחת, משתתף מיוחד אחד.

רק שזה לא איזו ישות, אלא עוד כוח אחד נוסף שמייצב את העולם הזה, מארגן אותו, מפעיל בו תוכנה מיוחדת שמחזיקה אותי במצב הנוכחי. זהו כוח שברא ועיצב אותי ואת העולם שבו אני נמצא, ולכן הוא עליון ממני.

לכן, כל הטענות השונות שלי גם לעצמי וגם לעולם, אלה האשמות וטענות נגד הכוח העליון הזה, נגד המפעיל, נגד בעל הבית. יוצא, שאי אפשר לראות אותו אם אתה בינתיים נמצא בכאלה כלים שבהם אתה מאשים אותו במשהו. הגילוי של העליון תמיד מלווה בהודיה, באהבה, בהתפרצות של הרגשות יפות.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 17.11.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ברכה או קללה?
הבורא הוא הטוב המוחלט
טעם הרוחניות – בהרגשת ההודיה