בדוק את עצמך

לפנינו נברא עצום, איננו מרגישים ומבינים אותו, לא תופסים את העוצמה הזאת. לכן המקובלים קיבלו הוראה מהבורא/מהטבע, להיות איתנו בקשר בצורה מסוימת. הנשמות המיוחדות האלה כבר יישׂמו את התיקון בכל מיני שיטות, כמעט ללא עזרת הסביבה, וכעת, מבלי לחכות למועדים מסוימים, פונים אלינו ומגישים לנו את שיטת העבודה. הם מסבירים לנו כיצד לארגן סביבה בצורה נכונה, ואנחנו כמובן חייבים להשתמש בעצות שלהם, הרי בדרך ההתפתחות הטבעית כל שלב דורש המון כוחות והרבה שנים.

בדומה למחנכים של קבוצת ילדים, המקובלים מסבירים לנו על חוקים ותנאים, מלמדים אותנו משׂחקים ותרגילים. את העצות שלהם עלינו לקבל כהכרחיות חיונית. אני חייב לקיימן, מפני שאחרת לא אתקדם קדימה. אסור לרמות את עצמי, ולקוות לאיזה שהן דרכים עוקפות. תבדוק, האם זו השתתפות, אם אתה פותח ספר ולא מיישׂם אותו. ואחר כך עוד תבוא בטענות?

"תבנה סביבה", אומרים המקובלים, "זה בכוחותיך". כן, אתה מסוגל, אך אתה מתעצל לארגן סביבה כזאת שתָקנֵה לך ביטחון, תגביה את המטרה בעיניך (הדבקות עם הבורא) ותיתן לך אמצעים להשׂגתה (איחוד עם החברים). כי רק על ידי עבודה בסביבה זו, אשר אתה יצרת, תרכוש את כל הדרוש, כדי להרגיש את העולם הרוחני.

אפילו שהסביבה נראית לך כחיצונית, למעשה אלו הכלים הפנימיים שלך שיצאו החוצה בעקבות השבירה. אתה רוצה לתקן את השבירה ולהיכנס למציאות הרוחנית? – בבקשה: קבל ותאהב אותם כמו את עצמך. אז כל הכלים החיצוניים האלה יתאחדו עם הפנימיים, ואתה תחזור לתפיסה הנכונה, תראה את הרוחניות במקום הגשמיות. הכול כבר כתוב ומוסבר, יישׂום השיטה בידיים שלנו.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 05.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
להרכיב את האחדות בתוכי
המערכת של רשב"י