דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תאוצה, ולא מהירות

תאוצה, ולא מהירות

מיכאל לייטמן

שאלה: למה נאמר, שמאמץ ישנו רק במה שיוצא ממסגרות ההרגל?

תשובתי: בעבודה הרוחנית אנחנו תמיד מדברים על תאוצה ולא על מהירות.

זהו העיקרון הידוע של תורת היחסות: אם הגוף נע במהירות קבועה, אז הוא בכלל לא נחשב כנע. אם להעריך את מצבו ביחס לאחרים, אז אולי הוא באמת נע, אבל ביחס לעצמו – הוא חסר תנועה. ואנחנו מודדים את כל השינויים ביחס לאדם עצמו.

לכן, אם אנחנו פועלים מכוח ההרגל ומבצעים פעולות קבועות שאנחנו רגילים לבצע, שאינן דורשות מאיתנו להוסיף בכל רגע מאמצים, אז אנחנו לא משתנים. אם אני לא אוסיף מאמץ, אז אני לא אעלה למדרגה הבאה, וזה אומר שאני לא אבצע תנועה רוחנית.

לכן, לבדוק התקדמות, למרות חוסר תגובה, ניתן על ידי תוספת מאמץ, שאנחנו משקיעים בתיקון, בהשפעה, באיחוד, בלימוד. צריך לבדוק דווקא את התוספת למה שהיה אתמול ! ההרגל צריך להיות למאמץ קבוע וגדל. אני צריך להתרגל כל הזמן להאיץ. דרושה לנו תאוצה קבועה ולא מהירות קבועה ! זה חייב להפוך להרגל.

מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם לתלמידיו, 03.11.2009

רשומות קודמות בנושא:
בחירה חופשית – בתאוצה
כוונה – היא הפעולה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ZzP6c

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest