קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך המאמר של הרב"ש, "מהו האיסור לברך על שולחן ריק, בעבודה":
"האדם צריך להאמין, שכל אלו הירידות שיש לו, הוא מטעם שמכל ירידה וירידה האדם מקבל צורך לעזרת ה', כי ענין צורך נקרא, כלי, שבכלי זה הבורא יכול לתת אור…האדם צריך להאמין, שה' יודע כמה צורך ורצון צריך להיות גדלות הכלי. ובזמן שה' רואה שהכלי כבר מסוגל לקבל את האור, אז תיכף ה' ממלא את הכלי כפי יכולתו יתברך. ואין להאדם להתפעל מהירידות, אלא האדם צריך לומר, "ישועת ה' היא כהרף עין", אלא שהאדם צריך להאמין, שתיכף אחר כל ירידה יכול להיות שזה כבר מספיק לו להיות כלי, וה' ימלא אותו רצון תיכף"..
כל ההפרעות אינן מכשולים, אלא "עזר כנגדו". בכל בעיה צריך מייד לראות את הקריאה של הבורא שרוצה בדרך כזאת לקרב את האדם אליו ולכן מעורר בו הרגשה של התרחקות.
אז מופיעה לך האפשרות להתעלות מעל הרגשת החיסרון שלך, מעל ההפרעה ולהשתוקק לדבקות, להשפעה. לאחר מספר מקרים כאלו אתה תגיע לכוח רצון מספיק, כדי להתמלא באור גילוי הבורא.
אך מצד שני, אם אתה כל הזמן עובד בשיטה כזאת, זו תהיה עבודה ב"קו שמאל". הרי אתה תעבוד רק מעל החיסרון שלך, וזה לא טוב. אתה חייב לעבוד בצורה כזאת רק אם כבר נפלת לתוך הבור הזה. אסור להשתוקק לבד לחיסרון הזה ולחפש אותו, אלא רק מתוך חוסר מוצא. ועד שלא אירעה איתך "תאונה" כזאת, אתה צריך לעבוד ב"קו ימין" וכל הזמן להשתוקק לשלמות.
שלמות פירושה, שאתה לא חש חיסרון בכלום ובכל רגע אתה נמצא במצב "חפץ חסד", השפעה חלוטה. והבורא, כשצריך, ייצור לך תאונות בעבודה, הרגשה של חיסרון ברצונות השונים.
כזו היא העבודה שלנו: אתה בעצמך תמיד עושה צעד עם רגל ימין – עד שהבורא יחייב אותך לעשות צעד ברגל שמאל, כדי שבסופו של דבר תגיע לרצון השלם. ברגע שאתה מגיע לכלי שלם כזה, מייד מתגלה בו אור.
ידיעות קודמות בנושא:
הדרך אל הבורא מלאה בקוצים
ההצלה תגיע כהרף עין
הפרעות – זו שׂפת הבורא
