דף הבית / המשבר ופתרונו / שתי השקפות על מצב העולם

שתי השקפות על מצב העולם

שאלה: אם בעבר האנושות חוותה תקופות של התפתחות תרבותית, מדעית, כלכלית וחברתית, כמו למשל בתקופת הרנסנס או אפילו במאה ה-20, אז עכשיו היא במכוון שוקעת לקרקעית? יורדת רמת ההשכלה: אנשים הפסיקו לקרוא ספרים, רואים תוכניות טלוויזיה פרימיטיביות, משתתפים בתוכניות בידור המוניות רדודות. מדינות רבות מאבדות תקווה להגיע לרמה של מדינות מתקדמות יותר, שלא לדבר על המדינות המפותחות. 

תשובתי: אני אישית מסתכל על זה קצת אחרת. העניין הוא שכאן עובד חוק ההכחשה. לפני שאנחנו צריכים לעלות למדרגה הבאה, תמיד מתרחשת שלילה, הכחשה, של המדרגה הקודמת. אנחנו צריכים לגמרי להכיר באפסיותה וריקנותה של המדרגה הנוכחית, ולהפסיק לשאוף לאידאלים, למטרות ולערכים שלה. רק אז אנחנו מתחילים להבין את המדרגה הבאה, שבמקרה שלנו היא מדרגת התפתחות מיוחדת, מאחר ואנחנו צריכים לגמרי לשנות את היחס שלנו לחיים.

אם בעבר החלפנו התפתחות חברתית אחת באחרת, נניח משטר של עבדות במשטר פיאודלי, פיאודליזם למשטר קפיטליסטי וכולי, כל זה התקדם באפיק אחד, בכיוון אחד, אז עכשיו אנחנו חווים מצב אחר לחלוטין. אנחנו עולים למדרגה איכותית וחדשה, כאשר כל הטבע שלנו יעבוד בכיוון אחר, לא לפי אותו הקו הישר שלפיו אנחנו מתפתחים, אלא לכיוון אחר לגמרי.

אנחנו נשתמש בטבע שלנו, לא כדי ליהנות מהישגים יותר ויותר גדולים, אלא כדי שההישגים האלה יהיו אחרים לגמרי. כאן האדם צריך לצאת לדרגה שמעניינים אותו לא החיים בתוך החיים, אלא החיים מעל החיים, זה העיקר. ולכן הניכור של כל אחד ושל כולם, הוא בכפייה, אף אחד לא מנהל אותו: לא בנקים, לא אנשי עסקים, לא ממשלה. מנהל זאת חוק הטבע בעצמו, הוא מביא את האדם לאדישות מוחלטת לערכים הקודמים.

ולאט לאט מופיעה אצלנו התעוררות להעדפות אחרות לחלוטין, שלא יושגו על ידי האגו הליניארי, אלא בדרגה למעלה ממנו. לשם כך עלינו להיות מקושרים בינינו מעל לצרכים הבהמיים שלנו, כך שנספק לעצמנו את כל ההכרחיות, אבל רק כדי להתקיים בכבוד. ובכל הנוגע לדחפים שלנו, האידאלים יהיו הרבה יותר גבוהים. ורק דאגה מינימלית לגוף הפיזי, תחזיק אותנו בעולם הזה. ואילו המהות האנושית, הפנימית והאמיתית שלנו, לא תסתכם בזה שנתחיל לרצות את הגוף שלנו, אלא כדי שנשיג את דרגת ההתפתחות הבאה של החברה והיקום. ואז נגלה חברה חדשה ויקום חדש.

במקרה הזה, אנחנו לגמרי מחליפים את היחס שלנו לחיים, ולכן המדרגה הקודמת מתה. מה גם שהמדרגה הקודמת לא סתם מתה, אלא כל ההיסטוריה הקודמת שלנו, מזמן היווצרות החלקיק האלמנטרי הראשון ועד היום. כלומר, היחס שלנו כלפי ההיסטוריה מת, ומופיע יחס אחר לחלוטין כלפי העולם, החיים. מתרחשת השגת המבנה הפנימי שלו! השגה של התוכנית הפנימית של הבריאה! השגה של אותו הכוח שמנהל את כל זה. קרא לזה בורא, א-לוהים, זה לא משנה, אבל לקראת זה אנחנו הולכים.

לכן הניכור, האכזבה, התסכול, האינרציה ונפילתה של האנושות לאורח חיים פרימטיבי, פשוט הכרחיים. אני רואה בזה כצעד ותנועה גדולה קדימה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "הדור האחרון" מס' 15, 12.8.2015

לצפייה/האזנת התוכנית: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |

להורדת התוכנית: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/5KjUu

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest