שתי דרכים

אין ספק שהמצב שלנו הוא האפסי והנבזה ביותר, שאין גרוע ממנו. אין כאן בכלל מקום לדיון, זאת המציאות שניתנה מלמעלה, וכמה שלא תדבר, לא תוכל לבטל את העובדה הזאת. הבורא אומר: "כן, אני בראתי את האגואיזם, את כל העולם הזה. הכול נכון, אך זוהי רק הנקודה ההתחלתית. מספיק לשבת ולבכות, תתחילו כבר לפעול כמו שצריך! הרי הכנתי לשֵם כך את כל התנאים. אז תנצלו אותם!".

אך אף אחד אינו רוצה לשמוע על התיקון, העבודה, היגיעה, השינויים, בדרך כלל אנחנו יודעים רק לשבת ולהתלונן על כך שרע לנו.

בכל מצב שבו אנחנו נמצאים, קיימות שתי דרכים. ובאמת, המצב שלנו הוא לא סתם רע, כפי שנדמה לנו, אלא הוא פשוט נוראי. הרי איננו רואים את מה שאנחנו מאבדים, בהשוואה לעולם אין-סוף שבו היינו יכולים להימצא.

לא מראים לנו את המצב האינסופי הזה, כי אחרת היינו רצים לשָם באופן אגואיסטי. וכדי לעצור בעדנו, המצב המואר הזה נסתר מאיתנו, וזה מאפשר לנו לעבוד ולהתפתח בנחת ובשלווה, כשאנחנו משתמשים בכוח הקבוצה ומתקדמים לעבר ההשפעה, במקום להפוך לפרזיטים אגואיסטיים (לקליפה) ולרדוף רק אחרי התענוגים, מבלי שיהיו לנו הכוחות לסרב להם.

קיימות שתי דרכים כדי לצאת מתוך המצב הזה, המצב הנמוך והגרוע ביותר. הדרך הראשונה היא לנסות לקדם את עצמי בעצמי וליזום בעצמי את ההתפתחות שלי. ואם איננו רוצים בכך, ישנה המכונה, תוכנית הטבע שדוחפת אותנו להתפתחות, בהתאם לסדר המצבים שרשום שָם: היחסים של האור והרצון, העומדים זה כנגד זה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", 28.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
על פרשת דרכים
בוא יחד עם האור!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/wG1md

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest