קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך הקדמת ספר הזוהר "לילה של הכלה", אות קכ"ו:
"אז נִדברו יִראֵי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו, ליראי ה' ולחושבי שמו. והיו לי, אמר ה' צבאות, ליום, אשר אני עושה סגולה.
כי לעת קץ, כאשר יתגלה הזיווג הגדול דעתיק יומין רב פעלים מקבצאל, יתגלה אור גדול בכל העולמות. וע"י זה ישוב כל בשר בתשובה שלמה מאהבה."
אחרי כל התיקונים צריכה להתרחש הפעולה הגדולה שמסיימת את כל הפעולות הפרטיות גם בכמות וגם בזמן שמחברת את הכול לדבקות הכללית עם הבורא.
שאלה: מי הם "יראי ה'"?
תשובתי: "יראי ה'" הם חלקי הרצון שעובר תיקונים. כל שכבה מתוך הרצון לקבל, כולל הדומם, הצומח, החי והמדבר פועלת בהתאם לחוקים שלה ונמצאת בתוך מערכת כוחות מסוימים.
דרגת המדבר חייבת להכיר את הכוח העליון שמנהל ומניע את הכול. עבודת האדם היא לרכוש רצון למי שמוביל אותו, להכיר את בעל הבית, כלומר להשיג את מי שעושה את כל זה וכיצד הוא עושה זאת. כפי שכתוב "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם".
מסתבר שעלינו לרכוש נחיצות לבורא כל כך גדולה, בעוצמה שלו, רצון להשיג אותו, להבין את פעולותיו לכל עומקן ומהותן ולהבין מדוע ולשם מה הוא עושה זאת. להבין את הבורא אפשר רק מתוך המצב ההפוך, "כיתרון אור מתוך החושך". אחרת לא תהיה לנו הרגשה. ההרגשה נבנית מתוך הניגוד בין שני ההפכים.
לכן, ככל שהחושך והאור, הטוב והרע יותר גדולים זה לעומת זה, כך ההרגשה שלנו יותר עוצמתית. וליד ההרגשה העוצמתית מתפתח גם השכל שעוזר להרגיש, להבין, לעכל, להתקרב יותר לטוב או להיפך, להתרחק מהרע.
עלינו להכין רצון ריק שמתאים בהכל לאור, אבל בצורה ההפוכה, כלומר, מלכות דאין סוף חשוכה לגמרי, בכל עוצמתה ועל כל פרטיה שתואמת בדיוק למלכות דאין סוף המלאה באור. אבל ברור שאנחנו לא מסוגלים לסבול כזה חושך. כי אנחנו בורחים אפילו מהבעיות הקטנות ביותר, "אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה". אחרי הכול, אנחנו לא סובלים אפילו את החושך הקטן ביותר בחיינו, והחושך הרוחני הרבה יותר נורא מהחושך הגשמי, זאת הרגשה נוראית.
לכן, חייבים לקבל תמיכה מהקבוצה, חשיבות המטרה שאנחנו נקבל על ידי האור. ואז בעזרתן יתכן שאנחנו נוכל לדלג מעל הייסורים, מעל הרגשת הריקנות בתוך הרצון לקבל שלנו, מעל חוסר המילוי המצופה.
אני חייב להרגיש את ה"מלכות" הריקנית של עולם אין סוף וזה נקרא "הארת המלכות", הרגשה קשה במיוחד, יותר גרועה ממוות. כאילו אתה מוצא את עצמך על סף תהום שחורה, נצחית אין סופית, מול שתיקתה הרועמת. זאת הרגשה נוראית.
הנברא אינו מסוגל לסבול אפילו טיפה מתוך ההרגשה הזאת, כדי אחר כך בניגוד לזה לגלות את האור כטוב. זה בלתי אפשרי, לכן הרצון הגדול מתחלק להמון חלקים, להרבה דורות, אנשים ומצבים שונים אצל כל אחד מהם.
כל התיקונים הפרטיים מצטברים, ובסופו של דבר, מביאים אותנו לגמר התיקון, ליום החתונה. וכולנו באותה החתונה "חברי הכלה", כלומר, רצונות הבריאה.
מתוך שיעור על פי ספר הזוהר, 23.05.2014
ידיעות קודמות בנושא:
כל הצרות של העולם
במרכז החלל הריקני
ההארה השחורה של המלכות
