דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שתול את עצמך בקרקע פורייה

שתול את עצמך בקרקע פורייה

האדם גדל, לא בכוחותיו עצמו, אלא הודות להשפעת הסביבה. לשם כך צריך לפעול בהדדיות עם הקבוצה בצורה רוחנית יעילה. האדם רוצה שהקבוצה תספוג אותו באהבה לזולת, בקִרבה, בקשר עם מה שמחוץ לאגואיזם שלו. המציאות הזאת, שמחוץ לאגואיזם, צריכה להיראות לו כחשובה יותר מאשר תוך אגואיסטית. רק בחישוב כזה, כשהסביבה הופכת להיות חשובה יותר ממני עצמי, אני מתחיל לספוג את כוחות החיוּת שלה, במקום להינעל על עצמי, האהוב. ואז אני מתחיל לגדול.

העבודה הזאת נעשית ללא הפסקה. באדם כל הזמן מתגלות רשימות חדשות, רצונות, מחשבות, ועליו להתגבר עליהם, כל שנייה לחזור שוב ושוב לבדיקה והכרה של מה באמת חשוב: חיצוני או פנימי. חשוב מאוד להיאחז בספרים, במורה ובקבוצה. כפי שכותבים לנו המקובלים, האמצעים האלה בונים בצורה נכונה את האדם, ואז בעזרתם הוא יכול להתעלות מעל עצמו, מעל לחשבון של התועלת העצמית.

כשמפתח בתוכו את גרעין ההשפעה, האדם נכנס ל"רחם של העליון", מעמיד את עצמו תחת השפעתו, מוסר את עצמו לכוחותיו של העליון, לתוכניתו ולמטרתו. ואת המחשבות והרצונות שלו, הוא להיפך, מנטרל אותם. רק כך ניתן להתפתח ולא בשום צורה אחרת: בדומה לגרעין באדמה, בדומה לוולד ברחם אימו. חיוני לנטרל את עצמך בפני הסביבה כדי שהיא תשפיע עליך ללא כל הפרעות. זהו חוק ההתפתחות.

כך בהדרגה, אנחנו מגלים לעצמנו ביתר בהירות, מה זה העולם הרוחני בהשוואה לגשמי. אנחנו רוכשים יותר ויותר את תכונת ההשפעה מעל לרצון האגואיסטי שלנו, מעצבים את עצמנו כמו נֶבֶט, צומחים כמו ניצן ואחר כך הופכים לעץ שעליו יצמחו פירות של השפעה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 21.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שתול עצמך בקרקע פורייה – 1
האדם – עץ השדה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/quByX

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest