שפע עליון

"ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט. וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו". (תורה, שמות, פרשת "בשלח", פרק ט"ז פסוקים יז'-יח').

מדובר על כמה מאמצים יכול כל אדם להשקיע.

נניח, שאני שמן וקצר נשימה, יש לי לב חולה, האם אני יכול להתכופף לעיתים תכופות, לאסוף אפונה? והאחר, צעיר וזריז, אוסף שׂקים מלאים.

ברוחנית אין דבר כזה! הכול מתרחש בהתאם לאותם התנאים שבהם אתה נמצא. כמה מאמצים אישיים, סגוליים שאתה יכול להשקיע, בהתאם לזה מוערכת העוצמה של העבודה שלך והשכר שלה, ה"מָן". "מָן", זהו שפע עליון שממלא את האדם בהתאם להכנה שלו. באותה המידה, שבה אני יכול להשפיע, אני פותח את עצמי לקבלה. כך זה עובד.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 04.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
קול הקורא ביער חשוך
שווים ושונים
מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד – אין סוף

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Xaeyp

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest