דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שמאים של רצונות

שמאים של רצונות

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", סעיף כ"ח:

"שמתחילה, עומד לתחיה אותו הגוף, שהוא, הרצון לקבל המופרז בלי מצרים כל שהם, דהיינו, כמו שנתגדל, תחת מרכבת העולות הטומאה. ואז, אנחנו מתחילים בעבודה חדשה : להכניס, כל הרצון לקבל המופרז הזה, בצורת השפעה. ואז הוא נרפא. כי עתה, השיג גם השוואת הצורה."

הארה מיוחדת מחייה את הרצון לקבל על מנת לקבל, וגם את "לב האבן", וכל הרצון לקבל קיים כ"חומר" רק מפני שהאור מחזיק אותו. "יש מיש" מחזיק ומחייה את "יש מאין". אי אפשר להסתדר ללא ה"עירוי" הזה. כי אם הייתי סוגר אותו, אז הייתי מאבד את הרצון וכבר לא הייתי יכול לתקן אותו. וזה בתורו, היה מונע ממני להגיע במאה אחוז לדבקות בבורא.

שאלה: אז איך אנחנו מתקנים את הרצון?

תשובתי: בשביל זה לא דרושות שום פעולות עם החומר עצמו והן גם בלתי אפשריות. אנחנו לא מסוגלים להמית או להחיות אותו, אף על פי שמשתמשים במונחים האלה לצורך תיאור של מה שמתרחש. הרצון כמו שהוא היה, כך הוא גם קיים, הוא נמצא בידיים של הבורא שמחייה את כולם: את הרעים ואת הטובים.

לאורך כל התהליך, במהלך כל שינויי הצורה, אנחנו יכולים רק לשנות, לקבוע את היחס שלנו כלפי הרצון. אנחנו רוצים להידמות לבורא, לעשות לו טובה, להידבק אליו, ולפי זה אנחנו מעריכים את הדחפים שלנו.

בסופו של דבר, אנחנו לא עושים שום פעולות ממשיות בבריאה, אלא רק כלפי עצמי, אני ממיין את החלקים שמתגלים לפניי. אנחנו לא נכנסים לבריאה עצמה. אי אפשר להפסיק את השפעת האור על הרצון, כמו שאי אפשר לעצור את כדור הארץ. הנתונים האלה "הורדו" אליי מדָרגה עליונה, ואני בדרגה שלי צריך לקבל אותם, ללמוד אותם, למיין אותם ולבדוק את היחס שלי כלפיהם. דווקא על ידי זה אני בונה את עצמי. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

יש לפניי מבחר ומגוון רחב של אפשרויות: כל מיני רצונות שונים, על מנת לקבל ועל מנת להשפיע, לא חדשים, אבל שמתגלים ונפתחים יותר ויותר, וכל זה כדי שאני אקבע את היחס שלי כלפי כל מה שנפתח בצורה נכונה. בזה אני יותר מבין, מרגיש, וכך אני בונה מעצמי את האדם.

הבורא לא משנה את מעשה בראשית, ואנחנו בזה גם כן לא פועלים בשום דבר. הכול מתגלה רק כלפי האדם המשיג. הבריאה לא משתנה, יש אין סוף וכל פעם פותחים לנו קצת את הווילון וסוגרים בדרך אליו. אבל על ידי זה אנחנו מגיעים לדרגת הבורא. ה"משחק" הזה הוא מספיק לנו כדי לגדול עד לגובה של העליון, להכיר ולהבין אותו ולהיות כמוהו ממש.

נשאלת השאלה: האם יש עוד משהו חוץ ממה שאני צופה ומהשינויים הפנימיים? זה לא ידוע לנו.

אנחנו לא משנים שום דבר בבריאה, אנחנו מגדלים, משבחים את כלי הקליטה שלנו, כדי לגלות, לתקן את עצמנו, ורק את עצמנו. עד היום הזה נתנו לנו את האפשרות לחשוב שאנחנו כאילו משנים את העולם ועושים משהו. אבל היחס הזה, הגישה הזאת, כבר לא עובדת. מהשלב הזה והלאה עובד רק דבר אחד, עד כמה אני נמצא בהשתוות עם מה שמתגלה. וזאת כבר שיטה חדשה.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", של בעל הסולם 15.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הירקבות ולידה מחדש
להבין את גבולות הרצון
בשׂדה הרצון הרוחני

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2XdoV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest