קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בהתפתחותה, הבריאה עוברת תהליך של ג' מצבים בסיסיים.
מצב הא', זה עולם אין סוף. הכוח העליון, הבורא, סידר את כל הבריאה במצב של שלמות, שבעיקרון, היא לא יכולה להתחלק לאיזה שהם שלבים. השלמות היא אחת, ובצורה כזאת היא יוצאת ממחשבת הבריאה, שבהתאם לזה, הנברא נמצא בדרגת הבורא.
אבל עבור הנברא עצמו השלמות ממצב הא' מגיעה מהמצב הסופי, מצב הג', וזה מגיע לאחר שהבריאה עושה את כל ההתפתחות במצב הב'. לפי המהלך של התהליך הזה, הבריאה יורדת מעולם אין סוף דרך חמישה עולמות, ב – 125 מדרגות שנועדו להרחיק את הנברא מהבורא. ואז הנברא בהדרגה יותר ויותר "בולט", יוצא החוצה, מתייצב בהרגשת העצמאות שלו ובסופו של דבר הוא מוצא את עצמו קיים בעולם הזה, במצב הכי גרוע והכי רחוק מהבורא. דווקא בזכות הניתוק הזה מהבורא הוא מסוגל להרגיש שהוא קיים בפני עצמו.
ואחר כך מתחילה דרך התיקון, העלייה ממטה למעלה, מהעולם הזה, דרך כל העולמות הרוחניים בחזרה לאין סוף. כך בנו גדל האדם, שזה כבר לא גוף, אלא נשמה, כאשר אנחנו רוכשים יותר ויותר הידמות לבורא, לכוח ההשפעה ואהבת הזולת.
"זולת", נקרא מי שנמצא מחוץ לרצון לקבל שלי, ודווקא אליו אני רוכש את הרגשת האהבה. אני רוכש למעלה מדעת, למעלה מרגש, למעלה משׂכל, למעלה ממני, למעלה מהתפיסה שלי. אהבת הזולת, זה כאשר אני מרגיש אותו כקיים, כשייך, ומתחיל להתקרב אליו, עד שמגיע לאהבה.
כך, על ידי רכישת המצבים של אהבת הזולת אנחנו מתקדמים בחזרה לאין סוף, מעלים את עצמנו למעלה ומגיעים לגמר התיקון.
עכשיו כל העולם נמצא בתהליך כזה, נכנס אליו ומתחיל לגלות אותו. למה? מפני שלא יכול לשלוט עליו.
במשך אלפי שנות ההתפתחות אנחנו לא חשבנו על ההתפתחות הפנימית שלנו, אלא פשוט התפתחנו קדימה, מונעים על ידי הרצון שלנו. כי עד עכשיו עוד לא הייתה כל כך סתירה בין הכיוון שלי להתפתחות והדחפים הפנימיים של הטבע שלנו. הכיוון שלי תאם לאגו שלי, היה בהסכמה עם האגו שלי.
בסופו של דבר אנחנו הגענו לקפיטליזם, תוך זמן קצר עשינו פריצה אגואיסטית במדע ובטכנולוגיה, ובמשך כמה עשרות השנים האחרונות התחלנו לשקוע במשבר.
ההתפתחות האגואיסטית מסתיימת, הטבע שלנו מתחיל "להתעגל", להשתלב, ומראה חוקים אחרים. אם מקודם הייתי הולך ישירות מנצל אחרים וכך מרוויח ומצליח, אז היום הגישה הזאת לא עובדת. התנאים הסביבתיים השתנו, ולכן אני חייב להתאים את עצמי כלפיהם, ואז אוכל להמשיך את הדרך.
כלומר, אנחנו צריכים בתפיסה, בהרגשה, בהחלטה שלנו, להיות תואמים לטבע, "עגול", אינטגרלי, כללי. בלי זה אנחנו לא נבין מה שקורה, לא נמצא שיטות נכונות. ללא זה אנחנו ללא ספק, נגיע תמיד להחלטות לא נכונות, שהן בטוח יהיו לא לטובתנו.
זה המצב שבו אנחנו נמצאים, ולכן מתגלה לנו חכמת הקבלה. כי עכשיו אנחנו נמצאים בתחילת מצב הב'. ההשתלשלות מלמעלה מאין סוף לעולם הזה הסתיימה, תהליך ההכנה בעולם הזה הסתיים ועכשיו אנחנו מתחילים את תהליך התיקון, שזה "הכרת הרע" במצבנו והעלייה ממטה למעלה לאין סוף.
מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", בעל הסולם 14.01.2014
ידיעות קודמות בנושא:
לראשונה מימי אברהם
משלמות לשלמות
טלפון זהב
