שלושת חלקי האנושות

האור הוליד את הרצון ומנהל אותו. לרצון מלכתחילה לא יכולה להיות שום תנועה משלו שיכולה להגיע לא מהאור. ואז, כיצד תיתכן איזושהי יוזמה עצמאית, מה שנקרא ה-"אתערותא דלתתא" שנדרשת מהאדם?

ובכל זאת, ההתעוררות הזאת אפשרית, מפני שהאור משתוקק להביא את הרצון לידי הכרה עצמית, לידי פעולות הכרתיות, שהרצון ירגיש עצמאי ובלתי תלוי-באור. ואז, כשהוא נותר ללא אור, בשליטה של עצמו, הרצון יכול להחליט מה הוא רוצה ולדרוש מהאור שינויים.

הדרישה הזאת יכולה להיות אגואיסטית, כשהרצון רוצה למלא את עצמו מכוח הטבע ההתחלתי שלו. אך יכול להיות שבעזרת האור, הרצון מגיע למצב שבו הוא רוצה בשינויים אמיתיים ומבקש את המילוי לא למען עצמו אלא למען האור, למען הבורא, למען הזולת.

האנשים שרוצים להגיע לבקשה כזאת ולבקש על טובת הזולת, נקראים "ישראל" (ישר א-ל). וכל השאר, שרוצים פשוט למלא את עצמם בדרך כלשהי, ללא כל קשר עם האור, נקראים "חילוניים". ואם האדם חושב שהאור יעזור לו למלא את עצמו, הוא נקרא "דתי". לשלושת החלקים הללו מתחלקת כל האנושות.

מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי", 03.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להתקרב זה לזה
"מי שלא טרח בערב שבת"
ניצוץ אחד אינו מספיק